התחל!

עייפים ורצוצים מהשינויים שעושה מיקרוסופט בכל גרסה של מערכת ההפעלה שלה? מחפשים את תפריט התחל ב-Windows 8, או אולי אתם עובדים עם XP ורוצים את התפריט של Windows 7? מה לגבי סייר הקבצים – מחפשים תכונה שלו שנעלמה באחד השדרוגים? הגעתם למאמר הנכון – הפעם נתאים את Windows אלינו, או לפחות נזכיר לה איך היא התנהגה פעם.

האבולוציה של ממשק המשתמש

מערכת ההפעלה Windows עברה מספר שינויים במרוצת השנים. היא אפילו שינתה את שמה – השם הרשמי בעברית היה פעם "חלונות", אבל שונה מתישהו ל-"Windows" – אל תשאלו אותי למה, למיקרוסופט הפתרונים. אחד השינויים המשמעותיים שעברה המערכת מבחינה גרפית והתנהגותית התחולל עם הצגתו של תפריט ההתחלה ב-Windows 95 – חלקנו בכלל לא זוכרים שפעם לא היה כפתור עם כיתוב "התחל", בו שכנו לבטח קיצורי דרך לכל התוכניות (והמשחקים!) שהתקנו במחשב.

ב-Windows 98 קיבל הכפתור יכולות משופרות בתחום הקליק-הימני ("תפריט תלוי-הקשר", אם אתם מעוניינים במונח הרשמי), ובוויסטה הוא קיבל מראה עגול לגמרי ויכולות חיפוש ישירות מהתפריט. ואז הגיעה Windows 8 וטרפה את הקלפים.

Windows 8: למקומות, היכון, התחל! (לחצו להגדלת התמונה)
Windows 8: למקומות, היכון, התחל! (לחצו להגדלת התמונה)

התחל?

Windows 8 היא ההימור של מיקרוסופט על ממשק אחיד לטלפונים, לטאבלטים ולמחשבים שולחניים וניידים. ממשק האריחים, שהחל את דרכו עם מערכת ההפעלה לטלפונים Windows Phone 7, מצא את עצמו מככב כמסך הפתיחה של Windows 8 בכל צורותיה. אין יותר תפריט התחל; אין קיצורים לתוכנות, ללוח הבקרה או למסמכים האחרונים שנערכו. אם נלחץ על מקש החלון במקלדת, הנמצא בדרך-כלל בין מקש Ctrl למקש הרווח, נקבל את מסך ההתחלה ובו האריחים, חלקם דינמיים המראים תוכן עדכני, חלקם מציגים מספרים המסמלים תוכן חדש וחלקם "סתם" אייקונים של תוכנות. אם נתחיל להקליד מלה כלשהי, תחפש אותה מערכת ההפעלה ותציג את התוצאות תחת קטגוריות שונות, כמו אפליקציות (התוכנות המותקנות במחשב), הגדרות (כלים בלוח הבקרה וכדומה) וקבצים (שמות קבצים ומסמכים או תוכנם).

חיפוש ב-Windows 8 (לחצו להגדלת התמונה)
חיפוש ב-Windows 8 (לחצו להגדלת התמונה)

אבל על כל זה כבר כתבנו במאמר קודם. באותו מאמר גם דנו בשינויים שחלו בסייר (הקבצים, בניגוד לסייר הרשת הידוע בכינויו Internet Explorer), והוכינו בתדהמה כשהבנו שאין דרך חזרה – מיקרוסופט לא החביאה את כפתור ההתחלה הישן, אלא העלימה אותו לגמרי. אין. גורנישט. מפיש. הפעם ניחלץ לעזרתם של כל משתמשי Windows 8 שלא מצליחים (או לא מעוניינים) להתרגל לממשק החדש. למשתמשי הגרסאות הקודמות של Windows: אל תלכו, יש כאן גם טיפים עבורכם.

גילוי נאות: גם לי המעבר ל-8 קשה. אני ניגש למחשב כדי לעבוד (ולשחק!); אם הייתי רוצה ללמוד משהו חדש הייתי לוקח ספר, ואם הייתי רוצה לאתגר את עצמי הייתי פותר תשבץ. למה להכריח אותי להתרגל לצורת עבודה חדשה?

כפתור התחל בנוסח Classic Shell
כפתור התחל בנוסח Classic Shell

מסתבר שלא הכל שחור (או סגול, תלוי בערכת הצבעים שבחרתם עבור מסך ההתחלה שלכם). כמו תמיד, נחלצים לעזרתנו מתכנתים אלמונים, והפעם בדמותו של המראה הקלאסי: תוכנת Classic Shell נוצרה כדי להחזיר עטרה ליושנה – להפעיל ולאפשר תכונות שהיו קיימות בגרסאות קודמות של Windows ונעלמו משום-מה. התכונה המפורסמת ביותר של Classic Shell היא כפתור התחל – עם מראה צדפה (משחק מלים על שם התוכנה – מעטפת/צדפה קלאסית) מקורי.

התוכנה מציעה תפריט בסגנונות שונים – בין אם אתם מתגעגעים לתפריט הקלאסי (של Windows 95 ו-98), בין אם אתם רגילים לתפריט השמנמן של XP ובין אם אתם דווקא בקטע החצי-שקוף של ויסטה ו-7, יש לכם בחירה מלאה. כפי שניתן לראות, התפריט עצמו תומך באופן מלא בעברית (גם אם ההגדרות מגיעות באנגלית בלבד).

תפריט התחל מלא, עם כל התוספות וכל האפשרויות (לחצו להגדלת התמונה)
תפריט התחל מלא, עם כל התוספות וכל האפשרויות (לחצו להגדלת התמונה)

גם אם אתם מרוצים מהכפתור שמציעה גרסת Windows שברשותכם, אתם מוזמנים להציץ בשלל האפשרויות וההתאמות האישיות שמציעה Classic Shell: מהצגה או הסתרה של אפשרויות מסוימות ועד לקביעת מספר המסמכים האחרונים שיוצגו (אם בכלל); מהאנימציה שתלווה את פתיחת וסגירת התפריטים (היעלמות הדרגתית או פתאומית או גלילה? אתם קובעים!) ועד לבחירת הפעולה של לחיצה על מקש התחל או על הכפתור במסך (האם לפתוח את התפריט המקורי או את זה של Classic Shell). כדי לזרות מלח על פצעיה של מיקרוסופט, תוכלו אפילו לשנות את כפתור ההתחלה עצמו ללוגו של Windows 8:

כך היה צריך להיראות כפתור התחל של Windows 8
כך היה צריך להיראות כפתור התחל של Windows 8

המשך!

וזה לא הכל: מלבד תפריט ההתחלה הקלאסי, מציעה חבילת Classic Shell גם אפשרויות הרחבה לסרגל הכלים של סייר הקבצים – עוד קורבן לשינויים קוסמטיים ופונקציונליים המתבצעים בכל גרסה של Windows. באמצעות Classic Explorer (חלק מ-Classic Shell), תוכלו להחזיר את הכפתור שייקח אתכם לתיקיית האב של התיקיה הנוכחית (הידוע גם כ"למעלה"), להוסיף כפתורים שונים, לתת להם שמות ואף אייקונים לפי טעמכם. כפי שניתן לראות, טעמי בנושא כפתורי Undo/Redo (בטל פעולה/בצע מחדש) עדיין לא הוכרע:

סרגל כלים מותאם-אישית של Classic Explorer (לחצו להגדלת התמונה)
סרגל כלים מותאם-אישית של Classic Explorer (לחצו להגדלת התמונה)

ויש גם סייר אינטרנט קלאסי

החלק האחרון בחבילת Classic Shell נקרא Classic IE9, והוא מוקדש להחזרת כותרת ליושנה – שורת הכותרת של Internet Explorer, שהחל מגרסה 9 לא מציגה את שם האתר הנוכחי בו אנו מביטים, או למעשה – שום דבר בכלל. מישהו במיקרוסופט החליט ששורת כותרת נקיה זה יפה, אז מה אם יש לכולנו עכשיו פס עבה וריק (ומאוד לא שימושי) בראש המסך?

האפשרויות שמציע Classic IE9 כוללות הצגת כותרת עמוד האינטרנט, הצגת האייקון של האתר בו אנו משוטטים כרגע, ואפילו נגיעות קטנות כמו יישור למרכז, הצגת התקדמות הטעינה של העמוד והצבעים המדויקים בהם יוצגו הכותרות. גם אם אין לכם Windows 8, אתם מוזמנים לשחק עם האפשרויות.

גיבוי: המעשה הרצוי (חלק ג')

במאמרים הקודמים בסדרה דיברנו על שמירת המידע שלנו באופן יום-יומי ועל סוגי גיבוי שונים. הפעם נדבר על יעד הגיבוי – איפה נשמור את הקבצים המגובים – ונסקור מספר תוכנות שיעזרו לנו במשימה.

מידע על מדיה

בבואנו לשמור עותקים של המידע החשוב לנו, יש לתת מקום חשוב לשיקולי מדיית האחסון: האם נשמור את הקבצים על דיסק במחשב או על דיסק-און-קי? אולי נצרוב אותם על CD או נעלה לרשת?

בואו נחשוב לרגע: הגיבוי נועד בראש ובראשונה למקרה שבו המידע שעל המחשב שלנו ייעלם. התרחישים יכולים לנוע מדיסק שהתקלקל, דרך מחשב שלם ש"נצלה" בעקבות קפיצת מתח ועד לאירועים כמו שריפה, הצפה או גניבה. בשני המקרים הראשונים, שמירת הגיבויים על המחשב עצמו תהיה חסרת תועלת – האירוע שיגרום למידע המקורי להיעלם, יעלים גם את קבצי הגיבוי. ניתן לטעון ששמירת קבצי הגיבוי על מחשב נפרד או בדיסק נייד תבודד את הגיבוי מגורלו של המחשב המקורי, אבל אירועים מהסוג השני (שריפה, הצפה וגניבה) עלולים לפגוע בכל דבר שנמצא בבית, כולל המידע המקורי והגיבוי גם יחד. מצד שני, לא נוכל לעמוד במצב בו עלינו לקחת איתנו יום-יום את הגיבוי היומי ולאחסן אותו בבית אחר, במשרד או אצל השכנים.

רשת האינטרנט נראית כמו פתרון מבטיח – שירותי "ענן" יכולים לאחסן עבורנו את כל המידע שלנו אי-שם ברשת, ולאחזר אותו לכל מקום שנבחר. אבל גם לרשת מגבלות משלה – ממהירות העלאת קבצים מוגבלת, דרך מקום אחסון מוגבל ברשת ועד לנושאי פרטיות וסודיות – האם אני באמת מעוניין להפקיד את קובץ הסיסמאות שלי, או כל מידע רגיש אחר, בידי כונן רשת עליו אין לי באמת שליטה?

בדומה לדיון על סוגי הגיבויים, גם כאן יש חשיבות לסוגי המידע: לדוגמה, תמונות אפשר לגבות ברשת (אם הן אינו אישיות במיוחד…), וכן מכתבים לעיריה ואישורי תשלום לחברת החשמל; קבצים כאלה נוכל לגבות באמצעות שירותי ענן, מ"כונן רשת" כמו SkyDrive ועד לתוכנות גיבוי ייעודיות. לעומת זאת, קבצי סיסמאות ואימיילים נרצה לשמור קרוב אלינו – במקרה כזה, ניתן לבצע גיבוי למחשב קרוב (אבל לא למחשב בו מאוחסן המידע המקורי!), לדיסק חיצוני או למדיה נשלפת כמו דיסק-און-קי או DVD-R (מדיית DVD לצריבה). עלינו למצוא את האיזון בין הרצון לשמור על כל המידע (ולגבות כל הזמן) לבין נוחות – פחות גיבויים, במחיר של מידע שילך לאיבוד. לדוגמה, בבחירה שלנו לבצע גיבוי פעם ביום אנו מסתכנים במצב בו המידע ייעלם (יאבד, ייגנב, ייהרס וכו') ממש לפני מועד הגיבוי הבא, דבר שיגרום לאובדן מידע של יום שלם. עבור רוב האנשים, המצב הזה נסבל – רובנו מסוגלים לזכור מה עשינו היום ולשחזר את המידע (לשלוח אימייל לאנשים ששלחו לנו מידע חשוב ולבקש מהם לשלוח אותו שוב, לשחזר מסמכים שכתבנו או לעדכן את פנקס הכתובות הממוחשב שלנו בפרטים שבכרטיס הביקור שקיבלנו). באופן דומה, ניתן להעריך כמה מידע אנו מוכנים "להקריב" כדי לא להצטרך לטלטל את הגיבוי שלנו למקום אחר. לדוגמה, תוכנת הגיבויים הראשית שלי שומרת את הגיבויים לדיסק המקומי ולדיסק נייד, ואני מעתיק אותם מדי שבוע למקום אחר. במקרה שחדר העבודה שלי עולה באש, אפסיד לכל היותר מידע של שבוע – אבל מאחר ששרת הדואר שלי ממוקם באינטרנט, המידע שעליו יישמר, כך ש"השבוע האבוד" יכיל רק מסמכים (שרובם המוחלט ניתן לאחזור ממקורות שונים).

עכשיו, לאחר שכיסינו את כל הדרך מהמידע המקורי שלנו, דרך גיבויו ועד לאחסון הגיבויים הללו, כל שנותר לנו הוא לבצע. לשם כך, נסקור מספר אפשרויות ותוכנות.

גיבוי ברשת

אחסון בענןהגיבוי לשרת כלשהו באינטרנט, המוכר כ"גיבוי לענן" או "כונן רשת", קיים כבר מספר שנים. בין השירותים הנפוצים נוכל למצוא את DropBox, המציעה סנכרון תיקיה על המחשב באופן רציף – חינם עד 2GB, ובעלות חודשית אפשר לאחסן גם יותר. גוגל מציעה מזה מספר חודשים את כונן Google לכל בעלי חשבון גוגל (אם יש לכם כתובת Gmail, לדוגמה, אתם כבר בפנים), הכולל אף הוא סנכרון חינמי, הפעם עד 5GB. מיקרוסופט מציעה את SkyDrive כחלק משירות Live. הבונוס: 25GB של אחסון, כולל תוכנת סנכרון, כמובן.

לידיעתכם: כל אחת מהחברות הללו מציעה תוכנות עבור מספר מערכות הפעלה, כולל טלפונים וטאבלטים, כך שתיקיית הסנכרון הופכת גם לאמצעי למשלוח קבצים בין הטלפון, הטאבלט והמחשב(ים) שלכם.

גיבוי מקומי

גיבוי ושחזור מובנה ב-Windows (לחצו להגדלת התמונה)
גיבוי ושחזור מובנה ב-Windows (לחצו להגדלת התמונה)

התוכנה הראשונה בקטגוריה זו מותקנת כבר על המחשב שלכם: תוכנת הגיבוי המובנית של Windows עושה עבודה לא רעה בכלל, ומשתפרת בכל גרסה של מערכת ההפעלה. להפעלה, גשו ללוח הבקרה וחפשו את "גיבוי ושחזור". הגיבוי המובנה של Windows יכול לגבות תיקיות, כוננים או את כל המחשב שלכם, כולל מערכת ההפעלה עצמה. הגיבוי מתבצע לתיקיה מיוחדת בכונן שתבחרו (אבל לא לכונן עליו מותקנת Windows) או לדיסק נייד.

קיימות תוכנות רבות נוספות לגיבוי קבצים מקומי (על המחשב או להתקן נייד), חלקן אינן עולות פרוטה. נציין את Cobian Backup, הכוללת אפשרות לדחיסת קובצי הגיבוי ולהצפנתם, כמו גם לגיבוי קבצים מהרשת (באמצעות FTP). תוכנות נוספות מציעות גיבוי לענן (אבל לא סנכרון), ובדרך-כלל יהיו כרוכות בעלות חודשית עבור האחסון, שיתבצע בשרתי החברה המציעה את התוכנה.

גיבוי נייד

חלק מהתוכנות המציעות גיבוי מקומי, מאפשרות לנו לשמור את קבצי הגיבוי על-גבי מדיה ניידת, כגון DVD או דיסק-און-קי. גם אלה שלא מציעות אפשרות כזו באופן ישיר, ייצרו בדרך-כלל בכל גיבוי קובץ או מספר קבצים, אותם נוכל להעתיק בעצמנו (ידנית או באמצעות תוכנת סנכרון/צריבה) לכונן הנייד. ניתן ליצור, כמובן, מספר עותקים על-גבי מספר מדיות. לדוגמה: נוסף על צריבת גיבויים על DVD, אני מחזיק עותק מלא של הכונן הקשיח שלי על-גבי כונן נייד, הנמצא בדרך-כלל עלי. אם אצטרך פתאום מידע, תוכנה מסוימת, או אפילו תמונה משפחתית להראות לדודה, אני מוכן. אם הדרך הזו מתאימה לכם, אל תשכחו להצפין את הכונן הנייד!

כל האפשרויות פתוחות…

…אבל לפעמים דווקא העובדה הזו מבלבלת כל-כך. אני ממליץ על הצעדים הבאים:

  1. עירכו רשימה של כל התיקיות במחשב המכילות מידע חשוב. חלקו את המידע לסטטי ולדינמי, ואם צריך – העבירו קבצים בין תיקיות או צרו חדשות.
  2. חישבו על תדירות הגיבוי – יומי, שבועי או כל תכיפות אחר, כולל מצב מעורב (חלק מהמידע דורש גיבוי באופן יום-יומי וחלק – רק פעם בשבוע).
  3. החליטו על שיטת הגיבוי: גיבוי מלא, גיבוי מצטבר או גיבוי שינויים. חישבו על מספר העותקים שתרצו לשמור.
  4. בחרו בתוכנה המתאימה לאפשרויות שבחרתם ובמדיה היעילה עבורכם.

זיכרו: רוב האנשים מכירים בחשיבותו של הגיבוי רק אחרי אובדן המידע הראשון שלהם. אל תתעצלו – לימדו מטעויות של אחרים וחיסכו מעצמכם כאבי ראש.

אם יש לכם שאלות, אם נתקעתם או אם אתם רוצים להמליץ על תוכנה מסוימת, אשמח לשמוע. אנא צרו תגובה למאמר זה ואתייחס אליה. גיבוי מוצלח ויעיל!

גיבוי, לשם שינוי

זה קרה לכולנו: פתאום חסר לנו משהו – מסמך, תמונה או אימייל. חשוב, או אולי סתם מעניין. בגלל שהמחשב קרס, או נגנב, או חטף קצר חשמלי. לפעמים אנחנו שמים לב לחסרון שניה אחרי שמחקנו את הקובץ (או איש הקשר, או התכתובת), אבל כבר מאוחר מדי. איך שומרים על הנתונים שלנו כדי שלא יאבדו?

גיבוי הוא שמירת עותק של מידע על-מנת לוודא את זמינות המידע בשעת הצורך. במאמרים הבאים נראה איך שומרים על המידע ואיך יוצרים עותקים שלו. נתכנן את היקף הגיבוי, סוגיו ותדירותו. תוך כדי כך, נדבר על כלים (תוכנות) שיעזרו לנו במשימה.

שמירה על המידע

אם יש לנו מידע על המחשב – בצורת קבצים, תיקיות, אימיילים או תזכורות – כדאי לנו לשמור עליו, מי יודע מתי נזדקק לו. צעד ראשון בשמירה על מידע הוא לא למחוק אותו בטעות. כשאתם מוחקים קובץ, ודאו שהקובץ המסומן הוא אכן זה שרציתם למחוק ולא הקובץ שמעליו או מתחתיו.

גם אם אתם בטוחים במחיקה, שמרו על קו הגנה: קבצים שמחקנו ב-Windows ייכנסו לסל המיחזור; אימיילים ושאר פריטים שמחקנו ב-Outlook יועברו כצעד ראשון לתיקיית הפריטים שנמחקו. ניתן לדלג על צעדי הביניים הללו, באמצעות הגדרות או לחיצה על מקש Shift בזמן המחיקה, אבל לא כדאי: קווי ההגנה הללו הוקמו עבורנו, וכדאי לנו לנצל אותם. לדוגמה, אפשר להציג את הקבצים בסל המיחזור לפי תאריכים, ואז למחוק רק את הקבצים שהעברנו לשם לפני שבוע ויותר. בדרך זו, סל המיחזור יאחסן עבורנו את כל הקבצים שמחקנו למשך שבוע, ובזמן הזה נוכל להתחרט. אני עצמי משאיר את הקבצים בסל המיחזור במשך חודש, וכבר היו מקרים בהם הדבר הוכיח את עצמו – קבצים שמחקתי כי חשבתי שלא אצטרך הוכחו כנחוצים, וכל מה שהיה עלי לעשות הוא לשחזר אותם מסל המיחזור. השחזור הוציא את הקבצים הללו מהסל ומיקם אותם בחזרה במקומם המקורי.

כדי לוודא שהקצבים שאנחנו מוחקים עוברים דרך סל המיחזור ולא נמחקים לגמרי, נלחץ על כפתור העכבר הימני מעל הסל ונבחר במאפיינים. נקבל חלון ובו האפשרות לקבוע את גודלו של סל המיחזור (כדי שהדיסק שלנו לא ייסתם מקבצים מחוקים) או לבטלו כליל. נוודא שהאפשרות לא להעביר קבצים לסל אינה פעילה, ואם אנחנו רוצים להיות בטוחים לגמרי בכל מחיקה – נוכל לבקש מהמחשב לוודא איתנו כל מחיקת קובץ באמצעות תיבת דו-שיח (החלון השואל אותנו האם אנחנו בטוחים שברצוננו להעביר את הקובץ אל סל המיחזור).

מאפייני סל המיחזור
מאפייני סל המיחזור

סל המיחזור של Outlook

באופן דומה לשמירת הקבצים המחוקים, אני משאיר את האימיילים, אנשי הקשר והפגישות שמחקתי ב-Outlook בתיקיית הפריטים שנמחקו למשך חודש. סידור זה מאפשר לי לנקות את התיקיות – לדוגמה, לא להשאיר אימיילים ישנים בתיבת הדואר הנכנס רק כי אולי אצטרך אותם – אבל עדיין להיות מסוגל למצוא ולקרוא את המידע אם אצטרך אותו בזמן הקרוב. מנסיוני, חודש הוא זמן מספיק והותר, ולמעשה הפריטים ששחזרתי היו בדרך-כלל בני שבוע או שבועיים לכל היותר. אתם, כמובן, מוזמנים לקבוע את מרווח הזמן שלכם בעצמכם.

אינני שוכח את התיקיות האחרות ב-Outlook: לכל תיקיה ניתן ליצור כללי תיוק, שיגדירו כמה זמן יישארו פריטים בתיקיה ולאן הם יועברו בתום הזמן הזה. כדי להגדיר את הכללים הללו, יש ללחוץ עם הכפתור הימני של העכבר על התיקיה, ובתפריט לבחור במאפיינים. בחלון שנפתח, נלחץ על ארכיון אוטומטי (או AutoArchive, אם התוכנה שלנו דוברת אנגלית). כך זה ייראה:

ארכיון אוטומטי
ארכיון אוטומטי

בתיקיית לוח השנה, לדוגמה, אני מעוניין לשמור אירועים למשך שלושה חודשים, כדי שאוכל לזכור איפה הייתי ומה עשיתי. לכן יצרתי עבורה כללי ארכיון אוטומטי, המוחקים באופן אוטומטי את האירועים הישנים יותר. מאחר שהפריטים שיימחקו לאחר שלושה חודשים יהיו ישנים מאוד, אני לא מעביר אותם לתיקיית הפריטים שנמחקו, אלא מורה למחשב למחוק אותם לצמיתות.

לפני שהפעלתי את הארכיון האוטומטי בפעם הראשונה, יצרתי הגדרות בסיסיות עבור מערכת הארכיון האוטומטי. לשם כך, לחצתי על הלשונית קובץ, בחרתי באפשרויות ובלשונית מתקדם, ובסעיף ארכיון אוטומטי לחצתי על הכפתור הגדרות ארכיון אוטומטי.

אפשרויות ארכיון אוטומטי
אפשרויות ארכיון אוטומטי

בחלון שנפתח, בחרתי להורות ל-Outlook לסרוק את התיקיות בכל יום ולמחוק פריטים ישנים. הגדרת אפשרויות הארכיון נעשית פעם אחת, ותהיה תקפה לכל התיקיות שאגדיר בעתיד.

השלב הבא

לאחר שווידאנו שהקבצים והפריטים היום-יומיים שלנו בטוחים יותר מאובדן, נעבור לגיבוי עצמו. במאמר הבא נדון בסוגי הגיבוי ובשיקולים שינחו אותנו בבחירת הסוגים המתאימים לנו.

לוח שנה עברי

אני עובד כבר שנים עם Outlook, לא רק כתוכנת אימייל אלא גם כמחברת משימות, כשירות תזכורות אישי ובעיקר – כלוח שנה. רוצים לקבוע אתי פגישה? אין בעיה, חכו רגע ואבדוק אם אני פנוי באותו זמן… Outlook מוסר שיש לי שעה פנויה באותו יום, אפשר לקבוע (ולעדכן את הפגישה בלוח השנה שלו).

נכון ש-Outlook הוא לא "משלנו" – הוא נוצר בארה"ב הרחוקה ולא יודע מתי ראש השנה ומתי יום העצמאות, אבל אפשר ללמד אותו. אם אתם עובדים הרבה עם צרפת או הודו ורוצים לדעת מתי כדאי ומתי לא כדאי להתקשר אליהם, תוכלו להדריך אותו להציג לכם גם את החגים המקומיים שם. למרות זאת, אני פוגש מדי פעם אנשים שמחזיקים לוח שנה אמיתי – מנייר, כזה שמדפדפים בו באמת ולא בקליק – על השולחן, ולא רק בשביל התמונות. כשאני שואל למה יש להם שני לוחות שנה, התשובה הקבועה היא שזה בגלל התאריכים העבריים. לא משנה אם אתם חילוניים או דתיים, הלוח העברי נמצא בשימוש תמידי בארץ, אם זה כדי לחפש את עונות החגים (תשרי, ניסן) או אפילו כדי למצוא ביתר קלות מועדים שונים: גם אם Outlook כבר מציג את החגים העבריים, עדיין צריך לחפש אותם. קל יותר למצוא את חנוכה כשאני מביט בתאריך י"ג בחשוון מאשר כשאני נמצא ב-27 בדצמבר. הבעיה מתגברת כשהגננת מספרת על המסיבה בגן, או החברים על בר-המצווה, והיד נשלחת לרשום תזכורת בלוח השנה הפיזי: עכשיו יש לכם שני מקומות בהם כתובות פגישות, ובכל פעם שתרצו לקבוע פגישה חדשה תצטרכו להיוועץ בשניהם.

אין צורך להיכנס לפאניקה – גם כאן, Outlook משנס את מתניו ובא לעזור. נניח שלוח השנה שלכם נראה כך:

לוח שנה לועזי

כדי להוסיף לו לוח שנה עברי, עליכם לבצע את הצעדים הבאים:

  • Outlook 2010

הוספת לוח שנה חלופי - מסך האפשרויות (לחצו להגדלת התמונה)
הוספת לוח שנה חלופי - מסך האפשרויות (לחצו להגדלת התמונה)
  1. לחצו על לשונית קובץ ובחרו באפשרויות
  2. לחצו על לוח שנה
  3. תחת תת-הכותרת אפשרויות לוח שנה, חפשו את תיבת הסימון אפשר לוח שנה חלופי וסמנו אותה
  4. מתחת לתיבת הסימון יש שתי רשימות. בחרו באפשרות "עברי" בשתיהן (הרשימה הימנית מאפשרת לבחור בשפת התצוגה, והשמאלית – בלוח השנה הרצוי. לדוגמה – בחירה ב"אנגלי" בעמודה הימנית וב"עברי" בשמאלית תציג את החודש "Elul", בעוד בחירה ב"עברי" בשתי הרשימות תציג אותו כ"אלול")
  5. לחצו על אישור כדי לצאת ממסך האפשרויות
  6. העבירו את כל ההערות שרשמתם בעט על לוח השנה המשרדי שלכם ל-Outlook, והתחילו ליהנות מלוח שנה יחיד ומעודכן
  • Outlook 2007

לחצו על כפתור Office ובחרו באפשרויות. לאחר מכן, עקבו אחר ההוראות עבור Outlook 2010 מצעד 2 והלאה.

  • Outlook 2003

  1. בתפריט כלים, לחצו על אפשרויות ולאחר מכן על אפשרויות לוח שנה
  2. תחת אפשרויות מתקדמות, סמנו את תיבת הסימון אפשר לוח שנה חלופי
  3. מתחת לתיבת הסימון יש שתי רשימות. בחרו באפשרות "עברי" בשתיהן (הרשימה הימנית מאפשרת לבחור בשפת התצוגה, והשמאלית – בלוח השנה הרצוי. לדוגמה – בחירה ב"אנגלי" בעמודה הימנית וב"עברי" בשמאלית תציג את החודש "Elul", בעוד בחירה ב"עברי" בשתי הרשימות תציג אותו כ"אלול")
  4. לחצו על אישור כדי לסגור את מסך אפשרויות לוח השנה, ושוב אישור כדי לצאת ממסך האפשרויות
  5. העבירו את כל ההערות שרשמתם בעט על לוח השנה המשרדי שלכם ל-Outlook, והתחילו ליהנות מלוח שנה יחיד ומעודכן

לוח השנה המאוחד שלכם מוכן, וכך הוא נראה:

לוח השנה של Outlook, כולל תאריך עברי
לוח השנה של Outlook, כולל תאריך עברי

PowerPoint: שמירת שקפים כתמונות

המצרכים הדרושים

PowerPoint (לא חשוב איזו גרסה)

לשמירה בגודל מסוים: מחשבון (המחשבון המובנה של Windows ממש נולד למשימה)

הוראות הכנה

פיתחו את המצגת ב-PowerPoint.

לחצו על לחצן Office > שמירה בשם (בגרסת 2007 או 2010. בגרסאות ישנות יותר, חפשו את התפריט קובץ > שמירה בשם), ואז Other Formats.

בחרו באחד מסוגי התמונות – אני ממליץ על JPG או PNG. שימו לב לתיקיה בה יישמרו התמונות!

לחצו על שמור ותקבלו את האפשרות לשמור את השקף הנוכחי או את כל השקפים שבמצגת.

זהו. צריך רק לדעת איפה האפשרויות מסתתרות…

הגדרות מתקדמות

רוצים יותר שליטה בתוצאה? בואו נקבע ל-PowerPoint מה יהיה גודל התמונות!

קודם כל, צריך לדעת מה הגודל הנוכחי: שימרו שקף אחד כתמונה, ואז פיתחו אותו בתוכנה המועדפת עליכם או בידקו את פרטי התמונה בסייר (אקספלורר בלע"ז – קליק ימני על התמונה > מאפיינים). חפשו את גודל התמונה בפיקסלים – אצלי, לדוגמה, PowerPoint אוהבת לשמור את התמונות ברוחב 960 ובגובה 720 פיקסלים.

בעזרת המחשבון, נחשב את היחס בין הגודל הנוכחי לזה המבוקש. לדוגמה, כדי לקבל תמונה בגודל 800 על 600, עלי לחלק 960 ב-800 ו-720 ב-600. היחס שיצא הוא 1.2 (במקרה זה, גם לגובה וגם לרוחב). במקרה שהגודל המבוקש גדול יותר מהגודל הנוכחי, נקבל שבר (לדוגמה – אם הייתי רוצה אורך של 1080 היחס היה 0.5).

עכשיו נברר מה גודל השקף:

בהגדרת עמוד (נמצאת בגרסת  2007 ו-2010 תחת הרצועה עיצוב שקופית או Design, בגרסאות קודמות בתפריט קובץ > הגדרת עמוד או File > Page Setup), נמצא את הערכים עבור רוחב וגובה. נחלק כל ערך ביחס המתאים כדי לקבל את הגדלים החדשים. לדוגמה: אצלי במחשב, הרוחב הוא 25.4 (ס"מ, אבל זה לא חשוב – החישוב יעבוד גם עם אינצ'ים או כל יחידת מדידה אחרת) והגובה הוא 19.05. נחלק ב-1.2 (היחס שחישבתי קודם) ונקבל 21.167 עבור הרוחב (עיגול של 21.1666667) ו-15.875 עבור האורך. נזין את הערכים החדשים, ובפעם הבאה שנשמור את המצגת כתמונות, הן יהיו בדיוק בגודל הרצוי.

שקפים שהפכו לתמונות
שקפים שהפכו לתמונות