אוק 262012
 

הכדור מתחיל להתגלגל בימים אלו, לקראת סוף שנת 2012. בזמן פרסום שורות אלו היא אמורה לצאת לשוק, ועוד מעט תשמעו עליה, תראו אותה בכל מקום ובעיקר – תשתמשו בה. גבירותי ורבותי – קבלו את Windows 8.

במאמר זה נדבר על מערכת ההפעלה החדשה, נכיר מספר תכונות מרכזיות שלה, וננסה לענות על השאלה הגדולה: האם כדאי לעבור אליה? במאמרים הבאים, וברבים נוספים שיפורסמו כאן מן הסתם בשנים הקרובות, נלמד על מערכת ההפעלה הזו, נכיר את תכונותיה ומגבלותיה ונציג כלים ותוכנות שיעזרו לנו להפיק ממנה את המירב.

קצת היסטוריה

בגרסה החדשה של Windows, מנסה מיקרוסופט לבצע ניסוי בקנה מידה שכמוהו לא ראינו עוד. כדי להבין אותו, נביט לרגע אחורה, על הגרסאות הקודמות של Windows: נדלג על הגרסאות שאף אחד כמעט לא ראה (למישהו יש Windows 2 במקרה?) ונקפוץ היישר לגרסה 3 וממשיכות דרכה (3.1, 3.11) מתחילת שנות ה-90, שהיו בעצם תצוגה גרפית יפה מעל למערכת ההפעלה DOS. אי אפשר היה אפילו להתקין את Windows 3 ישירות על מחשב ש-DOS אינה מותקנת עליו.

Windows 3.11: אלגנטית למדי, במונחי שנות התשעים (לחצו להגדלת התמונה)

Windows 3.11: אלגנטית למדי, במונחי שנות התשעים (לחצו להגדלת התמונה)

Windows 95 היתה מהפכה מכל הבחינות: מערכת הפעלה העומדת בפני עצמה (אמנם עדיין מבוססת על גרסת DOS פנימית, אבל זו הוסתרה מהמשתמש בהצלחה רבה), מגיבה לפקודות המשתמש הרבה יותר מהר ומסוגלת לריבוי משימות אמיתי, ומעל לכל – ממשק משתמש חדש עם כפתור "התחל" מזמין. Windows 98 וממשיכות דרכה, Windows 98 SE ו-Windows ME, הכילו תוספות ושיפורים, אבל לא שינו שום דבר מהותי. במקביל, הוציאה מיקרוסופט מערכות הפעלה למגזר העסקי תחת השם Windows NT. במערכות אלו הושם דגש על המנגנונים הפנימיים, שהיו הרבה יותר עמידים (לדוגמה, הן לא היו מבוססות-DOS), ובדרך-כלל הן נראו כמו מערכת ההפעלה הביתית הקודמת (NT 3.5 נראתה כמו Windows 3.11, בעוד NT 4, שיצאה בתקופת Windows 98, נראתה כמו Windows 95).

Windows XP בעברית: גבעות מוריקות ללא התרסקויות (לחצו להגדלת התמונה)

Windows XP בעברית: גבעות מוריקות ללא התרסקויות (לחצו להגדלת התמונה)

האיחוד המרגש בין הגרסאות לשוק הפרטי לבין הגרסאות לשוק העסקי בוצע ב-Windows XP: מערכת הפעלה שפנתה לכל השווקים, נראתה טוב והתנהגה במקצועיות. מסכים כחולים, סימן ההיכר של Windows 95 ואחיותיה, הפכו לאירוע נדיר יחסית. גם היום, 11 שנים לאחר השקתה בשנת 2001, נחשבת XP לאחת ממערכות ההפעלה הפופולריות ביותר בעולם.

התוכנית של מיקרוסופט היתה להוציא גרסה חדשה של מערכת ההפעלה ב-2004, שלוש שנים לאחר הגרסה הקודמת. הגרסה החדשה הכילה שינויים כה רבים, עד כי היא התעכבה בשלוש שנים נוספות. כך יצאה ויסטה לשוק בתחילת 2007, כשכולם כבר משתמשים ב-XP (ודי נהנים מהחוויה).

כשאני חושב על ויסטה, עולה בראשי ציטוט מתוך ספר בשם הכוזרי. בספר, מודיע מלאך למלך הכוזרים שכוונתו אמנם רצויה, אך מעשיו אינם רצויים. ויסטה היתה רצופה בכוונות טובות, אבל היישום לקה בחסר: היו בה בעיות (כמו בכל תוכנה חדשה); החידושים בממשק המשתמש בילבלו משתמשים רבים, שהתרגלו להתנהג באופן מסוים ולמצוא דברים במקומות קבועים, ולפתע מצאו עצמם נאלצים ללמוד הכל מההתחלה; בגלל השינויים במבנה הפנימי של המערכת, חלק מהתוכנות שעבדו ב-XP לא עבדו בוויסטה; והנורא מכל – העיכוב ביציאת הגרסה החדשה יצר ציפיות שאף תוכנה לא היתה מסוגלת למלא.

האכזבה מוויסטה גרמה לאנשים להתעלם מיתרונותיה הרבים: ראשית, היא פותחה עבור דור המעבדים החדש, מרובי הליבות, שפועם בלב רוב המחשבים כיום, וידעה לנצל את התכונות החדשות הגלומות בהם; עקב כך, ויסטה (וממשיכת דרכה Windows 7, הזהה לה כמעט לגמרי מבחינה זו) מפגינה ביצועים טובים יותר מ-Windows XP על כל מחשב מודרני. שנית, שיפורים בתכונות, כמו מנגנון החיפוש המובנה והגישה הישירה אליו מתוך תפריט ההתחלה, קידמו את נוחות השימוש צעד ענק קדימה. לבסוף, שיפורים בממשק הגרפי הפכו את ויסטה למערכת הפעלה יפה, שכיף להשתמש בה.

Windows 7 בעברית: יפהפיה ביצועיסטית (לחצו להגדלת התמונה)

Windows 7 בעברית: יפהפיה ביצועיסטית (לחצו להגדלת התמונה)

כשלוש שנים לאחר צאת ויסטה, הוציאה מיקרוסופט את Windows 7, שהיתה מעין גרסת מקצה שיפורים של קודמתה. הממשק נשאר, שיפורי המהירות אף הועצמו (באמצעות תיקון מספר בעיות שהתגלו בוויסטה) ואפילו לבעיית התאימות נמצא פתרון בדמות מערכת XP מובנית, המסוגלת לקחת את המושכות ולהריץ תוכנות ישנות בעת הצורך.

במקביל, שיפרה מיקרוסופט את מערכת ההפעלה שלה עבור טלפונים סלולריים: המערכת, שנראתה כמו גרסת Windows מוקטנת והתנהגה כמוה, לא התאימה לצורת השימוש בטלפונים הקטנים. במערכת ההפעלה הטלפונית החדשה שלה, Windows Phone 7, החליפה מיקרוסופט את המראה הישן באופן פעולה חדש ומהפכני: תמונות קטנות, שכונו אריחים (tiles), ייצגו יישומים שרצים במערכת, כולל תוכן דינמי ורלוונטי, והוצגו במסך הפתיחה. הקץ לאייקונים, ששלטו בכל מערכות ההפעלה הגרפיות בעשורים האחרונים.

הכיוון: פרישה לכל הכיוונים

זוכרים את הניסוי שהבטחתי בראש המאמר? במערכת ההפעלה החדשה, מיקרוסופט מנסה להשיב לידיה את היוזמה, שניטלה ממנה על-ידי מהפכת הטלפונים החכמים בעלי צגי המגע – מאייפון ועד לאנדרואיד. חזית נוספת נפתחה מול מיקרוסופט בשנים האחרונות בזירת המחשבים הניידים: עולם הטאבלטים, שגם בו מככבות אפל (עם iPad) וגוגל (עם מוצרי אנדרואיד שונים ומשונים). מיקרוסופט מצאה עצמה בעולם בו כולם עוקפים אותה מימין ומשמאל, בשדות קרב שהיא כלל לא חלמה על קיומם ושאליהם הופיעה בלתי מוכנה בעליל.

Windows 8: למקומות, היכון, התחל! (לחצו להגדלת התמונה)

Windows 8: למקומות, היכון, התחל! (לחצו להגדלת התמונה)

תגובתה של מיקרוסופט היא ניסיון לאחד את חוויית השימוש בטלפון ובטאבלט עם זו של המחשב האישי, ו-Windows 8 היא ההימור הגדול ביותר שהחברה נטלה על עצמה בשנים האחרונות. אף אחד עוד לא ניסה לבצע איחוד שכזה, בטח לא באופן כה גורף (בחברת אפל בהחלט חושבים על כך, אך מבצעים זאת בצעדים קטנים ומדודים). במעבר הוא חד ובלתי הפיך: בניגוד למערכות הפעלה קודמות, שהציעו אפשרות חזרה למראה של מערכת ההפעלה שקדמה להן, ב-Windows 8 אין אפשרות פעולה חלופית. נגעת-נסעת.

מנהל המשימות. מקצועי מתמיד (לחצו להגדלת התמונה)

מנהל המשימות. מקצועי מתמיד (לחצו להגדלת התמונה)

מסך ההתחלה שאוב ישירות ממערכת ההפעלה הטלפונית, והוא מכיל אריחים המייצגים תוכנות המותקנות על המחשב. אל תחפשו את כפתור התחל המוכר והאהוב (עוד נדבר עליו במועד מאוחר יותר). מסך שולחן העבודה עדיין קיים, אך מכיל שינויים רבים. אך השינוי הגדול ביותר הוא ב"פיצול האישיות" של מערכת ההפעלה החדשה: מסך ההתחלה מול שולחן העבודה; תוכנות בגרסתן המוכרת והמורכבת מול מקבילותיהן בעלות ממשק המשתמש (מסכים, כפתורים וכו') הפשוט, המוכר לנו מטלפונים וטאבלטים. עבור האדם הפשוט, מדובר בשינויים משמעותיים בהרגלי העבודה ובלמידת המערכת מחדש. שינויים נוספים באגף הוויזואלי הינם תוספות מידע במנהל המשימות, חלון העתקה מפורט יותר (כולל גרף המציג את השינוי בקצב ההעתקה), ואפילו תוספת של רצועת הפקודות (ribbon), המוכרת לנו ממוצרי Office, לסייר המערכת. אה, אתם יכולים גם להיפרד לשלום מאפקט הזכוכית (Aero) – המערכת החדשה דוגלת במראה פשוט, שטוח ונטול אפקטים.

חדש: רצועת פקודות עבור הסייר (לחצו להגדלת התמונה)

חדש: רצועת פקודות עבור הסייר (לחצו להגדלת התמונה)

מול החסרון המשמעותי הזה, מציגה מיקרוסופט את היתרון הגדול: מי שיתרגל לממשק החדש, ירגיש בבית גם בטלפונים עם מערכת ההפעלה המקבילה (Windows Phone 8), וגם בטאבלטים מבוססי-Windows. כן, טאבלטים: Windows 8 מיועדת גם (ואולי בעיקר) עבורם, תומכת במסכי מגע, בחיישנים ובמקלטי GPS. מיקרוסופט אף הגדילה לעשות, ובמקביל להוצאת Windows 8, הכריזה על טאבלט חדש משל עצמה בשם Surface (לא לבלבל עם המחשב דמוי השולחן בעל השם הזהה, אותו השיקה לפני כחמש שנים). וכדי לטשטש עוד יותר את ההבדלים בין מחשבים וטאבלטים, המוצר החדש מגיע בשתי תצורות עיקריות: הראשונה עושה שימוש במעבד חלש אך חסכוני, זהה לזה המוטמע ב-iPad ובטאבלטים מבוססי-אנדרואיד; השניה מבוססת על המעבדים המצויים בכל מחשב נייח או נייד, עוצמתיים אך תאבי סוללות, ומאפשרת שימוש בתוכנות שכבר קניתם. שתי הגרסאות נראות כטאבלט, עם אפשרות להוספת מקלדת המשמשת גם כנרתיק לכיסוי ולהגנה.

Surface - טאבלט או מחשב נייד? מה בכלל ההבדל?

Surface – טאבלט או מחשב נייד? מה בכלל ההבדל?

לקנות או לא לקנות?

זו בהחלט שאלה. מצד אחד, זה העתיד, הכיוון אותו סימנה מיקרוסופט ואליו היא נעה בכל הכח. מצד שני, למי יש כח ללמוד הכל מההתחלה, לעבוד עבור מערכת שאמורה להקל עלינו את החיים ולעבוד בשבילנו?

נראה לי, שכמו תמיד כשמדובר במחשבים ובציוד חדיש, כדאי לענות קודם כל על שאלה חשובה אחת: האם אנחנו צריכים את זה? אם יש לכם כבר מערכת עובדת, בדרך-כלל אין צורך לשדרג; אם אתם שוקלים לקנות מחשב חדש, יש מקום לשקול האם כדאי לקנות אותו עם Windows 7 או 8. הדברים נכונים, כמובן, גם בזירת הטאבלטים: אם יש לכם אחד, הוא מספיק מן הסתם לכל הצרכים שלכם; אם אתם מתכננים לקנות טאבלט חדש, כדאי לבדוק את היתרונות והחסרונות שיש לכל סוג טאבלט (Windows 8, אנדרואיד ו-iPad) להציע, ורק אז להחליט.

לעומת זאת, אם אתם חובבי חידושים, אתם בהחלט מוזמנים לפנק את עצמכם עם מערכת הפעלה/טלפון/טאבלט חדש (אל תמחקו את המיותר, פשוט קנו את כולם). רק זיכרו להצטייד בסבלנות עבור תקופת הלימוד.

דצמ 082010
 

צילום מסך (screenshot), או "תפיסת מסך" כפי שקוראים לו לפעמים באנגלית (screen capture), הוא שמירה של כל מה שמופיע כרגע על מסך המחשב (תוכנות, חלונות, תיבות דו-שיח) בקובץ תמונה. בדרך כלל, נשתמש בצילום כדי להדגים משהו, או כדי להסביר בעיה לאדם שלא נמצא ליד המחשב. לדוגמה, אם קיבלתי פתאום הודעה מוזרה מהדפדפן שלי ואני רוצה לשאול את גורו המחשבים הפרטי שלי על איזה כפתור ללחוץ, אני יכול לשלוח לו את מה שמופיע לי על המסך ברגע זה (לחצו על התמונה כדי לראות אותה בגודל מלא):

דוגמה לצילום מסך

נחמד, נכון? עכשיו בואו נראה איך עושים את זה.

תנו ל-Windows לעשות את העבודה

אחד המקשים הפחות-מוערכים במקלדת שלנו הוא מקש הדפסת המסך. לא מכירים אותו? אולי בגלל שקיצצו לו את השם: חפשו מקש עם הכיתוב Print Screen או PrtScn או במקלדת שלכם, אי-שם מעל מקשי החיצים (ליד ScrLk ו-Pause/Break, שני מקשים שמעלים אבק אצל כולנו):

PrtScn - מקש הדפסת המסך

לחיצה על מקש הדפסת המסך תשלח את תמונת המסך ללוח העריכה – המקום בזיכרון המחשב בו נשמרים דברים שאנחנו רוצים להעביר ממקום למקום. מכירים את הצמד העתק-הדבק, או בשמם העברי קופי-פייסט (Copy-Paste)? כרגע ביצענו העתקה. עכשיו, כל מה שנותר לנו הוא לבצע את ההדבקה.

פיתחו את הצייר (Paint בגרסה האנגלית), ולחצו על "הדבק" או Control-V. לא להאמין, המסך שלכם נכנס לתוכנת הציור. עכשיו, שימרו את התמונה (רצוי כ-JPEG, כדי שקובץ התמונה לא יהיה גדול מדי) ושילחו אותה לאן שאתם רוצים.

למעשה, אחרי שהעתקתם את תוכן המסך ללוח העריכה, אפשר להדביק אותו בכל תוכנה שיודעת לקבל תמונות. אפשר לשמור את התמונה ב-Word (פיתחו מסמך Word חדש, בחרו בתפריט עריכה את אפשרות ההדבקה או לחצו Control-V), ב-PowerPoint (כנ"ל) או, אם תוכנת הדואר האלקטרוני שלכם תומכת בכך, ישירות בהודעת אימייל. (איך יודעים אם התוכנה יכולה לעמוד במשימה? מנסים!)

צילום מסך מתקדם

טוב, חצי מתקדם – אפשר להורות למחשב לשמור רק את החלון הראשי הפתוח כרגע. לדוגמה, אם המסך שלי נראה כרגע ככה (לחצו על התמונה כדי לראות אותה בגודל מלא):

מסך עמוס

לחיצה על צירוף המקשים Alt ו-PrtScn (או, כמו שקוראים לזה אצלנו, Alt-PrtScn), תשמור בלוח העריכה רק את החלון עליו אנחנו עובדים כרגע. בדוגמה שלנו, זהו החלון עם הכותרת "מסמך – פנקס רשימות". הדבקה בתוכנת הצייר (או בכל תוכנה אחרת) תניב את התמונה הבאה:

הדפסת חלון אחד בלבד

הדפסת מסך חדשנית

Windows Vista ו-7 מכילות תוכנת צילום מסך עוד יותר משוכללת. היא נקראת "כלי החיתוך" (Snipping Tool, לבעלי הגרסה האנגלית), וניתן למצוא אותה בתיקיית העזרים שבתפריט "התחל". בעזרת כלי החיתוך, ניתן לצלם לא רק את כל המסך או חלון אחד, אלא אפילו קטע מסוים מהמסך. לאחר החיתוך, ניתן לערוך את התמונה – להוסיף לה הערות, להדגיש קטעים ועוד. הנה דוגמה לחיתוך של תוכנת המחשבון של Windows, עם תוספת אישית של הדגשה וציור:כלי החיתוךהוראות מדויקות לשימוש בכלי תוכלו למצוא בעמוד המוקדש לשימוש בכלי החיתוך ללכידת צילומי מסך באתר מיקרוסופט בעברית.

עוד דרך לתפוס מסך

הדרך המועדפת עלי: אם ברשותכם Office בגרסאות הנכונות, אלה המכילות את OneNote, תוכלו לבצע צילום מסך נוסח Vista ו-7 במינימום מאמץ: סמלון המגש של OneNote מאפשר, בין השאר, שימוש במקש החלון (הנמצא בדרך-כלל בין Ctrl ל-Alt בצד שמאל של המקלדת) למטרות צילום. לחצו על מקש החלון בצירוף S (או, כמו שקוראים לזה אצלנו, Win-S) ותוכלו לבחור את האיזור שברצונכם לתפוס. זהו שילוב של קיצורי הדרך (כמו ב-PrtScn) עם יכולות החיתוך של כלי החיתוך. ניתן גם להגדיר לתוכנה מה לעשות עם התמונה שנוצרה – האם לשמור אותה בזיכרון, למקם אותה בדף חדש של OneNote או שתי האפשרויות גם יחד.

צילום נעים!

יונ 242010
 

Windows 7

מערכת ההפעלה החדשה של מיקרוסופט, Windows 7 (כבר יותר מחצי שנה בשוק, אבל עדיין נוצצת), "סובלת" מבעיה דומה לזו של קודמתה ויסטה: יותר מדי מהדורות. הכי בטוח ללכת על Ultimate, אבל גם הכי יקר; Starter הכי פשוטה, אבל בעצם פשוטה מדי. אז מה אתה אומר, Home Basic? או אולי Home Premium?

בואו נעשה קצת סדר:

Windows 7 מגיעה בשש מהדורות עיקריות, כאשר חמש מהן מגיעות בשתי גרסאות (32 ביט ו-64 ביט). הנה הן לפניכם:

Windows 7 Starter

Starter: הבסיסית ביותר. מגיעה רק בגרסת 32 ביט, לא כוללת את אירו (Aero, אפקט הזכוכית החצי-שקופה שהוצג לראשונה בוויסטה ושופר ב-7), ובדרך כלל לא ניתן להשיגה על גבי דיסק – היא באה מותקנת מראש על מחשבים ניידים, בעיקר נטבוקים.

לאווים נוספים:

  • אי אפשר לעבור בין משתמשים
  • אי אפשר לשנות את הרקע ("טפט") של שולחן העבודה
  • אי אפשר לחבר צג חיצוני

ועוד כהנה וכהנה. בקיצור: המינימום ההכרחי שהחנות תיתן לכם, רק כדי שלא תצעקו על המוכר שנתן לכם מחשב בלי מערכת הפעלה. הלאה.

Home Basic: קצת יותר פעילה, אבל עדיין מוגבלת – אירו עובד חלקית, לא כוללת את תוכנת מדיה סנטר, חיבור מוגבל לרשת ביתית (אין אפשרות להתחבר למדפסת רשת, לדוגמה), ושאר דברים-קטנים-אבל-נוחים שתרגישו בחסרונם אחרי דקה או שתיים. יש גרסת 64 ביט, אבל אין דיסק – בהצלחה בהתקנה מחדש, אם אי פעם תצטרכו. אל תיתנו למוכר בחנות לדחוף לכם את Home Basic במסגרת עסקת חבילה.

Windows 7 Home Premium

Home Premium: סוף סוף הגענו לדבר האמיתי – גרסאות 32 ו-64 ביט מלאות, מדיה סנטר, כל האפקטים והפעלולים. כל מה שתצטרכו במערכת ביתית, כולל אפשרויות רשת.

מה בכל זאת חסר: דברים שלרוב לא תצטרכו אף פעם במחשב שולחני, אבל אולי תהיו חייבים במחשב נייד או במחשב שמחובר לרשת ארגונית:

  • אין הצפנה מובנית של קבצים
  • אין הצפנה כוללת של דיסקים באמצעות BitLocker
  • אין אפשרויות שונות של גישה מרחוק
  • אם אתם מדפיסים ממספר מקומות (לדוגמה – מהבית ומהמשרד), תצטרכו להגדיר את מדפסת היעד – אין הפניה אוטומטית למדפסת הנכונה בהתאם לרשת שאתם מחוברים אליה
  • חיבור לרשת ביתית בלבד, ללא דומיין (תחום) – לא מתאים למי שרוצה להתחבר לרשת הארגונית בעבודה
  • ממשק משתמש בשפות שונות – הממשק מוגבל לשפה שקניתם (לא לבלבל עם שפות הקלדה – אלה מגיעות בכל מהדורה)

אם אתם צריכים אחת מהיכולות הנ"ל, כדאי לכם להתחיל לחשוב על Ultimate.

Windows 7 Professional

Professional: כמו Home Premium, בתוספת מספר יכולות משרדיות – חיבור למדפסות רשת, לדומיין ועוד. לא ברור למה תכונות "מקצועיות" אחרות, כמו BitLocker, לא נכנסו למהדורה.

גזר הדין: לא פה ולא שם, לכו על Ultimate.

Enterprise: למעשה, מדובר במהדורת Ultimate ארגונית – כל האפשרויות והיכולות. המלכוד: אי אפשר לקנות בבודדת – גרסת Enterprise ניתנת לרכישה במסגרת חבילת רשיונות בלבד.

Windows 7 Ultimate

Ultimate: המהדורה האולטימטיבית, הכל כולל הכל ועוד קצת:

  • כל היכולות הגרפיות (אירו ואפקטים)
  • כל יכולות הרשת
  • כל אפשרויות אבטחת הקבצים
  • חיבור לרשת ארגונית
  • יכולות מולטימדיה מלאות
  • כמה שפות ממשק שאתם רוצים

נכון, זה יקר, אבל אם אתם צריכים להתחבר לעבודה או שיש לכם מחשב נייד, זו הדרך שכדאי לכם לבחור.

עדיין מבולבלים? דברו איתי.

מאי 262010
 

תקציר הפרקים הקודמים (שקרו לפני הקמת האתר, ולכן לא תוכלו למצוא אותם בשום מקום. גם לא בטורנט):

בראשית רציתי להקים אתר.

היות שאני מכיר את Windows, ומאחר שרציתי להשתפשף קצת ב-NET., חיפשתי כלי לניהול אתרים מבוסס-NET., והגעתי לעמוד בוויקיפדיה המתאר מערכות ניהול תוכן. בחרתי ב-DotNetNuke, מערכת חינמית ופתוחה, הורדתי אותה, וניגשתי להתקנה.

ונכשלתי. חיפוש קצר העלה בעיות עם Windows 7, אז ניסיתי להתקין על מכונה וירטואלית שהריצה Windows XP. ולא הצלחתי. ניסיתי להתקין ישירות על שרת האחסון שלי, ואל תשאלו מה קרה. לא עבד.

אחרי מספר ימים נוספים של ניסוי וטעיה (ותעיה, ותהיה), החלטתי לעצור הכל וליצור רשימת דרישות ממערכת תוכן. רוצים לדעת מה היה שם? אז ככה:

  1. יכולת לעצב את האתר שלי – גרפית, מבנה עמודים (תפריטים, באנרים וכו')
  2. תמיכה מובנית בעברית, או בשינויים קלים (לדוגמה – הוספת שורה לקובץ הגדרות, אבל לא חיפוש בתוך מסד נתונים)
  3. תמיכה בדפים סטטיים (אודות, צרו קשר, שירותים)
  4. תמיכה בתוכן דינמי (בלוג + תגובות), בעמוד נפרד וגם בעמוד הראשי (העמוד הראשי יכיל רק את N המאמרים האחרונים)
  5. הוספת תוכן דינמי הינה קלה לביצוע
  6. גיבוי – ע"י הורדת תיקיה שלמה או גיבוי מסד נתונים
  7. קל להתקין על המחשב האישי שלי (בתור גיבוי או לבדיקות), כלומר תאימות ל-Windows 7 (למרות שגם תאימות ל-XP תהיה בסדר)
  8. קל להתקין על שרת אחסון חיצוני (בעיקר החברה בה בחרתי – 1&1, אבל הייתי מוכן לעבור בשביל משהו עובד)
  9. לא חובה: אפשרות להעביר את התוכן למערכת אחרת, למקרה שארצה לעבור

שימו לב להיעדרותה של הדרישה למערכת Windows. כבר לא רציתי את הערך המוסף של היכרות ויכולת "לשחק" עם הפלטפרומה, רציתי רק משהו שעובד.