נוב 032014
 

במאמרים הקודמים בסדרה, ראינו כיצד ניתן להשוות את תכנם של מסמכים וגרסאות. סקרנו אפשרויות לסריקה של תיקיות שלמות (לדוגמה, למטרות סכנרון), והכרנו כלים – חינמיים, כאלה שעולים כסף, ואפילו כאלה שכבר מותקנים לנו על המחשב. נותרה לנו שאלה אחת בלתי פתורה: איך אני משווה בין קבצים כאשר אינני יודע אפילו מי הם והיכן הם נמצאים?

מקרה מבחן

נשמע מוזר? בואו נראה: לכולנו יש במחשב תיקיות ובהן תמונות – כאלה שהעברנו מהמצלמה הדיגיטלית, כאלה שהורדנו מהטלפון, תמונות שקיבלנו באימייל ושמרנו וגם כאלה שסרקנו מתוך אלבומים. לא פעם קורה שתמונה אחת מוצאת את דרכה אל מספר תיקיות. לדוגמה: הורדנו תמונה מהטלפון ושמרנו אותה בתיקיית התמונות הכללית שלנו; במקביל, הטלפון סנכרן אותה לתיקיית "תמונות מהטלפון" (אם יש לכם אייפון, לדוגמה, התיקיה נקראת "Photo Stream"); מתישהו החלטנו ליצור אלבום דיגיטלי, ולשם כך העתקנו תמונות מכל רחבי המחשב לתוך תיקיית האלבום החדש; על התמונות הללו עברנו עם פוטושופ, או תוכנת עריכה אחרת, כדי לתקן, להדגיש ולחתוך פרטים שונים – ואז שמרנו אותה כתמונה חדשה; בנוסף, החלטנו לגבות את המסגרת הדיגיטלית שלנו לתיקיה במחשב – ונחשו איזו תמונה גובתה עם כל השאר. בלי להתאמץ (ובלי לדעת אפילו), יש לנו כבר חמישה עותקים של אותה התמונה, מתוכם כמה שאינם זהים לשאר (אבל עדיין מבוססים על אותה התמונה).

מקרה אחר, פשוט יותר, נובע מהעתקת קבצים לתיקיות שונות – לפי קטגוריות (הברושור לטיול נשמר בתיקיית המסמכים הכללית, אבל גם בתיקיה שיצרנו במיוחד עבור הטיול) או אפילו כתוצאה מגיבוי (העתקנו את כל תיקיית המסמכים מהמחשב הישן לחדש כגיבוי – וביצענו גיבוי באופן הזה מספר פעמים).

בכל אחד מהמקרים הללו, יש לנו מחשב ובו קבצים (מסמכים, תמונות ועוד) כפולים ואף יותר, לעתים עם שינויים קטנים בין מסמך למסמך. אנחנו יכולים לעבור על כל התיקיות ולחפש קבצים עם שמות זהים, אבל לפעמים שם הקובץ משתנה במעבר בין התיקיות; לדוגמה: לתמונה שלנו קראו IMG1234.JPG במקור, אבל כשהעברנו אותה לתיקיית האלבום נתנו לה שם שמתאר את תוכנה, כמו "בחופשה באילת.jpg". למי יש כח לפתוח כל קובץ במחשב ולהשוותו לכל קובץ אחר?

השוואה כללית

לנו אולי אין כח, אבל למחשב יש. זוהי הרי תכונתם החזקה של מחשבים – לבצע עבודה סיזיפית בדייקנות, בלי להתלונן ומהר. קיימים כלים שונים להשוואה כללית של קבצים. מאחר שהם מבצעים משימות זהות, הם נראים דומים ואפילו השמות שלהם זהים כמעט. מתוכם אזכיר כאן את Fast Duplicate File Finder, את Easy Duplicate Finder ואת CloneSpy. כולן חינמיות (חלקן יבקשו מכם תרומה – אנא, היו נדיבים!) ומסוגלות לחפש קבצים דומים או זהים במקומות שונים. תנו להן רשימה של התיקיות או הכוננים, והן כבר יסתערו על הקבצים וימצאו את כל הכפילויות, בלי להתעצל ובלי להתבלבל.

הנה, לדוגמה, מסך בחירת התיקיות של Duplicate File Finder. נוסף על רשימת תיקיות בצד שמאל, תוכלו להגדיר בו גם את סוגי הקבצים בהם אתם רוצים להתמקד באמצעות ציון הסיומת שלהם (docx ,pdf וכו'), גדלים, תאריכים ואפילו מלים בשמות הקבצים:

מסך בחירת התיקיות וסוגי הקבצים של Duplicate File Finder (לחצו להגדלת התמונה)

מסך בחירת התיקיות וסוגי הקבצים של Duplicate File Finder (לחצו להגדלת התמונה)

לאחר הסריקה (שעלולה להימשך זמן רב – תלוי מה גודל התיקיות שהוריתם לתוכנה לסרוק), תקבלו רשימה של כל הקבצים הכפולים, עם אפשרות למחוק או להעביר את הקבצים המיותרים לתיקיה נפרדת. כך, לדוגמה, זה נראה ב-Easy Duplicate Finder (שימו לב לאפשרות לייצא את הרשימה עצמה לקובץ בצד הימני התחתון של המסך):

מסך תוצאות הסריקה של Easy Duplicate Finder (לחצו להגדלת התמונה)

מסך תוצאות הסריקה של Easy Duplicate Finder (לחצו להגדלת התמונה)

לכל תוכנה תכונות ייחודיות לה, ויש כמובן תוכנות רבות נוספות על אלה שהזכרתי. אתם מוזמנים לבדוק ולחלוק את רשמיכם.

השוואת תמונות

כפי שראינו בדוגמה הראשונה, תמונות מספקות כאב ראש מיוחד, מאחר שהן יכולות להכיל תוכן דומה למרות שהקבצים שלהן שונים למדי: שמירת תמונה בפורמט אחר (jpg במקום png, לדוגמה), תשנה לחלוטין את תוכן הקובץ, כמו גם את גודלו. עריכת תמונה – מחיתוך שוליים ועד לריטוש מעמיק בפוטושופ – תגרום לשינויים אחרים, למרות שצופה אנושי יוכל עדיין לזהות שמדובר באותה התמונה.

כאן נכנסות לתמונה (אופס!) תוכנות השוואת התמונות – הן דומות לתוכנות ההשוואה הכלליות ביכולתן לסרוק תיקיות שלמות, אך בנוסף הן מנתחות את תכני התמונות ומסוגלות לומר עד כמה שתי תמונות דומות או זהות. זיכרו, שמאחר שההשוואה הזו כוללת סריקה וניתוח מעמיק של תכני הקבצים, היא אורכת זמן רב – אחת התוכנות מתגאה בעובדה שהיא מסוגלת לסרוק תיקיה בגודל 15GB הכוללת 100,000 תמונות תוך שלוש שעות בלבד (!). קחו זאת בחשבון בבואכם לבצע את הפעולה.

גם בקטגוריה זו קיימות תוכנות רבות, מתוכן אציין את VisiPics, את Duplicate images finder ואת Awesome Duplicate Photo Finder. לאחר שתזינו רשימה של תיקיות לסריקה (ותמתינו בסבלנות רבה), תקבלו רשימה של תמונות דומות – וגם ציון של רמת הדמיון בין התמונות, מ-1% (מעט מאוד דמיון בין התמונות) ועד ל-100% (דמיון מלא, כלומר כפילות).

כך, לדוגמה, נראה המסך הראשי של Awesome Duplicate Photo Finder. שימו לב לרשימת התיקיות למעלה, לרשימת התמונות הדומות למטה, וכמובן – להשוואת התמונות במרכז, עם דמיון של 38%: אותו הבניין, רמת חשיפה שונה (הניחוש שלי: לפני ואחרי עריכה בפוטושופ).

השוואת תמונות דומות עם Awesome Duplicate Photo Finder (לחצו להגדלת התמונה)

השוואת תמונות דומות עם Awesome Duplicate Photo Finder (לחצו להגדלת התמונה)

לפעמים התוכנות הללו מעלות שאלות מעניינות.

שתי שקיעות, דומות אך לא זהות. מי מהן יפה יותר? את מי כדאי לשמור?

שתי שקיעות, דומות אך לא זהות. מי מהן יפה יותר? את מי כדאי לשמור?

דצמ 012012
 

עבור רבים, אמצעי ההאזנה האולטימטיבי למוסיקה הוא מכשיר נייד כלשהו. פעם זה היה הווקמן, אחר-כך רכשנו אייפודים ונגני MP3 למיניהם, וכיום ממלא את התפקיד בעיקר הטלפון החכם. לחלקנו יש טאבלטים למיניהם, חלקנו מסתפקים במסך הטלפון, אבל כשזה מגיע לסרטים, רוב האנשים עדיין רוצים מסך גדול ונוח לצפיה.

כל מחשב מגיע כיום עם תוכנה לצפיה בסרטים ותוכנה לשמיעת מוסיקה – למעשה, מדובר באותה התוכנה. אם במחשב שלכם פועלת מערכת ההפעלה Windows, אתם ודאי מכירים את נגן המדיה, או בשמו הרשמי Windows Media Player (משום מה, מיקרוסופט החליטו לשמר את השם האנגלי גם בגרסה העברית). משתמשי Vista ו-Windows 7 (לא כולל הגרסאות הבסיסיות ביותר – Starter ו-Home Basic) ישמחו לגלות תוכנה נוספת המותקנת במחשבם – Windows Media Center. זוהי תוכנה ההופכת את המחשב למרכז מדיה מושלם, עם גישה לסרטים ולמוסיקה במחשב, כמו גם לטלוויזיה ולאינטרנט – הכל במקום אחד. תוכנות מרכזי מדיה (כן, יש יותר מאחת – נדבר על כך בהמשך) מיועדות לשימוש במחשב המחובר למסך גדול – כמו, לדוגמה, הטלוויזיה בסלון – ומנסות להתאים את המחשב לסגנון השימוש שלנו בטלוויזיה: שימוש בשלט ולא במקלדת, מעבר בין ערוצים או בין הכבלים ל-DVD במקום מעבר בין תוכנות, וטקסט גדול שיספר לנו איפה אנחנו עכשיו. מרכז מדיה ראוי לשמו יציע לנו תפריטים לשם ניווט בין התכנים המצויים במחשב, ויאפשר שימוש בשלט-רחוק רגיל כתחליף לעכבר ולמקלדת.

מרכז המדיה של Windows החל את דרכו עם Windows XP. באותם ימים, יכולת לרכוש מחשב מיוחד שהכיל את Windows XP Media Center Edition – גרסה מיוחדת של XP, שכללה את תוכנת Media Center. בוויסטה וב-7 שולב מרכז המדיה ברוב הגרסאות – חפשו את הסמל שלו בתפריט ההתחלה:

סמל Windows Media Center

סמל Windows Media Center

תוכנת Windows Media Center מציגה תפריט ראשי המחולק לקטגוריות שונות, כגון מוסיקה וסרטים. בכל קטגוריה, ניתן לבצע מספר פעולות. לדוגמה,בקטגוריית הסרטים ניתן לצפות בסרט מתוך ספריית הסרטים שבמחשב או מכונן DVD.

Windows Media Center - התפריט הראשי

Windows Media Center - התפריט הראשי

בספריית המוסיקה, תוכלו לעבור בין שירים ולבחור לפי שם האמן, שם האלבום ועוד – כמו בכל תוכנת מדיה עדכנית.

תפריט המוסיקה של Windows Media Center

תפריט המוסיקה של Windows Media Center

אם ברשותכם כרטיס טלוויזיה (שימו לב – לא מדובר בכרטיס מסך/וידאו, אלא בכרטיס מחשב מיוחד, המסוגל לקלוט שידורי טלוויזיה), תוכלו לצפות בתוכניות ממסך המחשב. וזה לא הכל: באמצעות מרכז המדיה, תוכלו גם להקליט תוכניות באופן אוטומטי! אפשרות זו מסתמכת על מדריך תוכניות טלוויזיה אלקטרוני (EPG), שהוא מעין קובץ שהמחשב מוריד מחברות הטלוויזיה השונות (כבלים, לוויין). בקובץ זה מופיעה רשימה של תוכניות טלוויזיה ושל השעות בהן הן משודרות. מרכז המדיה יודע להוריד קבצים אלה באופן אוטומטי (ואם לא, יש תוכנות שיטפלו בעניין), להציג את התוכניות לצופה ולאפשר לו לבחור אילו תוכניות להקליט. התוכניות יוקלטו על-ידי המחשב באופן אוטומטי (רק אל תשכחו להשאיר אותו דולק!).

הקלטת תוכניות באמצעות המדריך

הקלטת תוכניות באמצעות המדריך

מרכזי מדיה נוספים

Windows אינה היחידה המציעה תוכנת מרכז מדיה. קיימות תוכנות רבות, חלקן חינמיות, בעלות היצע דומה של אפשרויות. הנה שתיים מהן:

Boxee

Boxee Box מלפנים ומאחור

Boxee Box מלפנים ומאחור

נתחיל דווקא בתוכנה שכבר אינה עמנו: בוקסי פותחה בישראל כתוכנה עבור Windows. המפתחים ראו כי טוב, ולפני כשנה החליטו ליצור "קופסת בוקסי", או Boxee Box: מכשיר שיתחבר לטלוויזיה כמו DVD, אך יכיל בתוכו את תוכנת בוקסי. כמובן, שהמכשיר (שעוצב באופן ייחודי) מכיל בעצם מחשב. תוכלו למצוא אותו בחנויות אלקטרוניקה בארץ ובעולם.

XBMC

XBMC החלה את דרכה כתוכנת מרכז מדיה עבור מערכת המשחקים Xbox. מכאן שמה, שהוא ראשי התיבות של XBox Media Center. נוסף על תכונות דומות לאלו של Windows Media Center, מציעה XBMC גם שינוי של מראה התוכנה עצמה (skins). כתוצאה מכך, היא יכולה להיראות איך שתרצו. הנה מספר דוגמאות (לחצו על התמונות על-מנת להגדיל אותן):

והנה עוד תמונה, המציגה תכונה שלא דנו בה עד כה: השימוש בתוכנת מרכז המדיה להצגת תחזית מזג האוויר:

 XBMC היא תוכנת קוד פתוח, המרשה למתכנתים לראות איך התוכנה בנויה ולשנות אותה. כתוצאה מכך, פותחו עבורה גם גרסאות ללינוקס ולמק, וחשוב מכך – תוספים המאפשרים להזריק לתוכנה תכונות שלא היו קיימות בה מלכתחילה. כך, לדוגמה, יתנו לכם תוספי סרטים להציג, נוסף על שם הסרט שלכם, גם את הכרזה הרשמית שלו, פרטים אודותיו ואפילו קישור לקניה באינטרנט.

מעוניינים? אתם יכולים לקחת אותה לסיבוב התנסות באתר.

אוג 112011
 

ברוכים הבאים לחלקו השני של המאמר הדן בעבודה עם תמונות. זהו המאמר השלישי (והאחרון בינתיים) בסדרת המאמרים על תמונות במחשב: במאמר הראשון בסדרה, הצגנו פורמטים שונים, כגון JPG ו-PNG; במאמר הקודם, סקרנו את תוכנת IrfanView לצפיה בתמונות; במאמר זה נמשיך לדון בתוכנות, תוך  התמקדות בעריכה. נתחיל את הסקירה בתוכנה המוכרת לכולנו (אם אתם לא מכירים, לא נורא – אבל כדאי לערוך היכרות כבר עכשיו): הצייר של Windows.

בחמש קם צייר

הצייר הזה קם הרבה יותר מוקדם – תוכנת הציור הבסיסית של Windows צורפה לגרסאות הראשונות, ולאחר שדרוגים ומתיחות פנים עדיין נמצאת איתנו היום. Windows 7 עשתה לתוכנה הזו רק טוב.

הנה דוגמאות של "לפני" ו"אחרי":

הצייר, גרסת XP. עיצוב אופייני לראשית שנות ה-2000

הצייר, גרסת XP. עיצוב אופייני לראשית שנות ה-2000

הצייר, מודל Windows 7

הצייר, מודל Windows 7

מה אפשר לעשות איתו? מלבד ציורים ידניים עם העכבר, אפשר לבצע איתו עריכה בסיסית של תמונות: לדוגמה, אפשר לפתוח קבצי תמונות או להעתיק לתוכו צילומי מסך, ואז להזיז את התמונה, לרטש אותה (למחוק פרטים בלתי רצויים) או להוסיף טקסט. הצייר יכול גם לשמור תמונות בפורמטים שונים ולהמיר פורמט אחד לשני. צילומי המסך שמעל הפיסקה הזו נשמרו כ-PNG, נערכו קלות עם הצייר ואז נשמרו בפורמט JPG – הכל בעזרתו האדיבה של צייר הבית של Windows.

הצייר האידאלי

הצייר של Windows הוא תוכנה בסיסית. עבור חלק מהאנשים, זוהי תוכנה בסיסית מדי. בשבילם יש תחליף מחוזק בשם Paint.NET.

Paint הוא שמה של תוכנת הצייר באנגלית. תוכנת Paint.NET מוסיפה תכונות, מאפיינים ואפשרויות, והגיעה למצב בו היא מחליפה, עבור משתמשים רבים, אפילו את פוטושופ. גרפיקאים מקצועיים לא ימצאו בה יותר מדי עניין, אבל עבור המשתמש הביתי (אלה אנחנו – כל מי שנולד בלי מכחול ביד) היא טובה בהחלט.

התוכנה חינמית – אתם יכולים להוריד אותה ברגע זה מאתר הבית של Paint.NET. יש לה גם תוספים, וקהילה ענפה שמחכה לעזור לכם בפורומים. החסרון היחיד שלה הוא במחסור בתרגום לעברית. אתם מוזמנים להרים את הכפפה.
ככה היא נראית:

Paint.NET - צייר משופר

Paint.NET - צייר משופר

לא צולעת בכלל

תוכנת עריכה חינמית טובה נוספת היא GIMP. אמנם התרגום המילולי לאנגלית הוא "צולע", אבל התוכנה הזו רצה יפה מאוד. שמה הוא ראשי תיבות (של GNU Image Manipulation Program, אם אתם מתעקשים), והיא יודעת לעשות בערך כל מה ש-Paint.NET יודעת, ועוד יותר. אפשר ליצור איתה גם ציורים מקוריים ולא רק לערוך תמונות. הנה תמונה שצוירה כולה ב-GIMP:

GIMP - יצירת אמנות

GIMP - יצירת אמנות

קה פאסה?

קיימת תוכנת עריכה נוספת, שיודעת לבצע תיקונים מינימליים כמו עיניים אדומות וחיתוך שוליים של תמונות. רבים מכירים אותה דווקא בתוכנה לניהול תמונות ואלבומים, אבל מסתבר שהיא יודעת לעשות הרבה יותר.

למי שעוד לא ניחש, התוכנה המדוברת היא פיקאסה. שמה הוא שילוב של השם פיקאסו (הצייר הספרדי הנודע), pic (קיצור של picture, תמונה) והביטוי "mi casa" ("הבית שלי" באיטלקית). מיש-מש רציני, אבל התוכנה עצמה ברורה ופשוטה לתפעול. היא פותחה על-ידי חברה קטנה, נקנתה על-ידי גוגל והפכה לחינמית. מעבר לניהול אלבומי תמונות, תיוגים ועריכה מינימלית, פיקאסה יכולה לעבוד בצמוד לאתר שיתוף תמונות – שנקרא גם הוא פיקאסה.

פיקאסה. ואני חשבתי שפיקאסו היה צייר, לא צלם

פיקאסה. ואני חשבתי שפיקאסו היה צייר, לא צלם

את פיקאסה אפשר להוריד מאתר הבית שלה. לאחר ההתקנה והכנסת להמונות לתוכנה, תוכלו לשתף אותה באתר שיתוף התמונות פיקאסה. על-מנת לעשות זאת, תצטרכו לפתוח חשבון באתר – אבל גם כאן יש אפשרות לחשבון חינמי.

ויש עוד

עוד לא דיברנו על פוטושופ, התוכנה שהיא כבר שם-נרדף לעריכת תמונה. היא אמנם לא ניתנת בחינם, אבל יש לה גרסת התנסות ל-30 יום ואפילו גרסה חינמית לטלפונים חכמים כמו אנדרואיד. יש גם את Paint Shop Pro, תוכנה שהיתה פופולרית במיוחד אי-שם בשנות התשעים. שתי התוכנות הללו עולות כסף – די הרבה, למען האמת. בפרט, פוטושופ מיועדת במפורש לאנשים שנולדו עם מכחול ביד (ותקציב בכיס).

שכחתי תוכנה כלשהי? דיברתי בשבחה של תוכנה שאתם לא אוהבים? מה התוכנה המועדפת עליכם? ספרו לי!

יול 112011
 

במאמר הקודם, דנו בסוגי הקבצים המשמשים לשמירת תמונות: למדנו על BMP, ראינו את PNG ואפילו דיברנו על JPEG. עכשיו, כשאנחנו מכירים את סוגי הקבצים, בואו נראה איך אנחנו יכולים לעבוד איתם.

צפיה בתמונות

נכון ש-Windows מגיעה עם תוכנה מובנית לצפיה בתמונות, שיודעת לעבוד עם פורמטים שונים כמו JPEG או GIF, ואפילו להראות פקסים (הנשמרים בדרך-כלל בפורמט TIFF). אבל לתוכנה של Windows יש מגבלות רבות, מגודל התמונות (היא מראה אותן בגודל שהיא מחליטה) ועד לצפיה בכולן בו-זמנית (בלתי אפשרי). זאת הסיבה שאני לא אוהב אותה יותר מדי, ואחד הדברים הראשונים שאני עושה כשאני מתקין תוכנות על המחשב שלי הוא להחליף אותה בתוכנה אחרת.

IrfanView היא תוכנה קטנה וחביבה, שיודעת לעשות די הרבה דברים. ראשית, היא יכולה להציג תמונות במגוון פורמטים – מ-BMP ועד PNG, כולל כמה פורמטים איזוטריים יותר כמו DJVU. שנית, ניתן להגדיל ולהקטין כל תמונה שהיא מציגה, להתאים אותה לגודל המסך או לכל גודל אחר. אפשר להמיר תמונות לפורמטים שונים; לדוגמה – לפתוח תמונת PNG ולשמור אותה כ-JPEG. היא מציעה גם המרות מתקדמות יותר, כמו שינויי גודל; לדגומה, ניתן להקטין את התמונה ב-20%, לכווץ או למתוח אותה כך שרוחבה יהיה 200 פיקסלים, ועוד ועוד. את השינויים וההמרות הללו ניתן גם לבצע על סדרה שלמה של תמונות, ובדרך אפשר גם לתת להן שמות אחרים משמות הקובץ המקוריים שלהן.

המינוס היחיד (עבור חלקנו): התוכנה לא מציעה תפריטים בעברית, לפחות בינתיים. למי שמוכן להרים את הכפפה מחכה באתר התוכנה ערכת תרגום. [עדכון מהשטח: יש כבר תרגום לגרסה ישנה יותר, לגרסה החדשה עדיין אין. מאחר שהגרסאות מתעדכנות מדי פעם, כדאי לגשת לעמוד התרגום ולבדוק.]

התקנת IrfanView

ההתקנה די פשוטה: בקרו באתר התוכנה, www.irfanview.com, והורידו את קובץ ההתקנה באמצעות הקישור Download. אם אתם מעוניינים להשתמש בפורמטים נוספים, פנו לעמוד PlugIns והורידו את קובץ ההתקנה של התוספים.

ישנן מספר נקודות בהתקנה שכדאי לשים אליהן לב: במסך השלישי בערך (המסכים משתנים מדי פעם עם גרסאות התוכנה), מוצגת רשימה של פורמטים – לחצו על הכפתור "Images Only" כדי לוודא ש-IrfanView תנסה לפתוח רק קבצי תמונות. במסך שאחריו (שגם הוא יכול להשתנות בעתיד), תישאלו האם אתם רוצים להתקין תוכנות נוספות, כמו דפדפן כרום של גוגל. אתם לא חייבים וזכותכם לסרב – IrfanView תותקן גם אם לא תרצו תוכנות נוספות "על הדרך". לבסוף, רגע לפני תחילת ההתקנה עצמה, התוכנה תשאל אתכם האם אתם ממש-ממש בטוחים ("Are you REALLY sure"). ענו "Yes" והתוכנה תותקן.

לאחר התקנת התוכנה תוכלו להתקין את התוספים. ההתקנה הרבה יותר פשוטה וכוללת קליק או שניים בלבד.

עבודה עם IrfanView

אם בחרתם לתת ל-IrfanView לפתוח קבצי תמונות (במסך השלישי בערך של ההתקנה), אתם מסודרים: בכל פעם שתפתחו קובץ תמונה – מתוך סייר הקבצים או Outlook – תפעילו בעצם את IrfanView.

אם יש יותר מתמונה אחת בתיקיה בה אתם צופים, לחיצה על החץ הימני או השמאלי תאפשר לכם "לדפדף" בין התמונות. לחיצה על "+" ו-"-" תגדיל/תקטין את התמונה. תמונות שצולמו על הצד ניתן לסובב ימינה בלחיצה על מקש "R", או שמאלה בלחיצה על "L". בפורמטים המכילים מספר תמונות בקובץ יחיד, כמו TIFF, שיכול להכיל פקס מרובה-דפים, תוכלו לדפדף למעלה ולמטה וכך לעבור בין הדפים. רשימה מלאה של המקשים תוכלו למצוא במסך העזרה של התוכנה – כרגע רק באנגלית, לצערי.

רוצים לראות את כל התמונות בתיקיה? אין בעיה. לחיצה עדינה על המקש "T" תיצור עבורכם תצפית בדמות תמונות מוקטנות.

תמונות מוקטנות

תמונות מוקטנות

אם תביטו היטב, תוכלו למצוא כאן "באג" קטן בתוכנה: את שם התיקיה העברי היא מציגה בכותרת כג'יבריש. אופס. פרט לזאת, היא עובדת מעולה עם שמות קבצים ותיקיות בעברית.

לא שוברת שמירה

כדי לשמור את התמונה בשם או בפורמט שונה, לחצו על המקש "S". בחלון השמירה שתקבלו, לחצו על תיבת הגלילה ליד הכיתוב "Save as type" ובחרו מבין שלל הפורמטים שהתוכנה מציעה. בחירה בפרומט המציע מספר אפשרויות תעלה חלון, שיאפשר לכם "משחק" עם מאפיינים מתקדמים של הפורמט – אתם יכולים להתעלם ממנו ולהמשיך בשמירה הרגילה (בחירת תיקיה ושם קובץ), אבל טוב לדעת שאפשר לעשות גם דברים מתקדמים אם רוצים.

שמירת תמונה בעזרת IrfanView. כל האפשרויות פתוחות

שמירת תמונה בעזרת IrfanView. כל האפשרויות פתוחות

ואם אתם רוצים לשמור במאסות – נגיד, המרת סדרת תמונות שלמה או שינוי שמות כל הקבצים מ-ABC0021 עד ABC0168 למשהו קצת יותר ברור, כמו "מצנחי רחיפה במבוא חמה – 1" עד "מצנחי רחיפה במבוא חמה – 148", לחצו על "B" ולא תצטערו. רק אל תתפלאו כשתקבלו משהו שנראה כמו לוח שעונים בתא-טייס מתקדם במיוחד:

המרות בצרורות בעזרת IrfanView

המרות בצרורות בעזרת IrfanView

כפי שניתן לראות בצילום המסך, מסך ההמרות מאפשר לבצע שינויי שם (כולל סידור התמונות כדי שהמיספור שנקבל יהיה לשביעות רצוננו), שינויים בפורמט התמונה (לדוגמה, מ-PNG ל-JPEG), ואפילו הקטנה או הגדלה של כל התמונות (באמצעות לחיצה על כפתור "Advanced" בצד שמאל של המסך).

ויש עוד…

במאמר הבא, נבצע עריכה קלה של תמונות ונלמד על תוכנות מתקדמות יותר.

מאי 292011
 

בסך הכל רציתי לשמור תמונה. ערכתי אותה (בעזרת הצייר של Windows או תוכנה אחרת), ואז שאלה אותי התוכנה בתמימות מעושה: איך אתה רוצה לשמור את התמונה שלך?

היא דווקא הציעה לי מגוון אפשרויות, מ-BMP ו-TIFF ועד ל-JPEG, ואפילו אמרה משהו על GIF ו-PNG. רק דבר אחד היא לא אמרה לי: באיזו אפשרות כדאי לבחור.

שמירה בשם... אבל באיזה סוג?

שמירה בשם... אבל באיזה סוג?

למה יש כל-כך הרבה סוגים?

ניתן לשמור תמונות, ציורים וקבצים גרפיים אחרים באופנים שונים. סוגים אלה נקראים פורמטים, והם קובעים את מספר הצבעים שיישמרו, את איכות התמונה וגם את גודל הקובץ שייווצר.

ניקח לדוגמה פורמט בשם ביטמאפ (Bitmap): אפשר לשמור תמונה כביטמאפ שחור-לבן, ואז הצבעים שבתמונה יוחלפו בשחור או בלבן. לדוגמה, אם ניקח את התמונה הבאה:

תמונה צבעונית

ונשמור אותה כתמונה בשחור-לבן, היא תיראה כך:

תמונה בשחור-לבן

בתמונה המקורית יש המון צבעים – למרות שהעכבר עצמו צבוע באדום-לבן, כל נקודה בתמונה היא בצבע מעט שונה, בגלל התאורה, צל הנופל על חלקים מסוימים ועוד. אם ניקח את התמונה המקורית ונשמור אותה בפורמט ביטמאפ של 16 צבעים, נאבד את כל הגוונים הללו ונישאר רק עם ששה-עשר:

תמונה בששה-עשר צבעים

ויש גם ביטמאפ שיכול לשמור 256 צבעים. כך תיראה התמונה שלנו אם נשמור אותה בפורמט הזה:

תמונה ב-256 צבעים

כפי שניתן לראות, יש יותר גוונים מאשר בתמונה בת ששה-עשר הצבעים, אבל עדיין פחות מאשר בתמונה המקורית. הנה תזכורת:

התמונה המקורית

למה לי להגביל את מספר הצבעים?

כל נקודת צבע בתמונה נקראת פיקסל. כל המידע על התמונה שמור בקובץ, משהו בסגנון "הפיקסל השמאלי-העליון של התמונה צבוע באדום, הפיקסל שמימינו צבוע באדום בהיר יותר, הפיקסל שאחריו לבן" וכו'. בתמונה בשחור-לבן, כל פיקסל יכול להיות אחד משני צבעים – שחור או לבן. אם יש לנו ששה-עשר צבעים, הפיקסל יכול להיות צבוע בצבע מס' 1, או צבע 2, וכן הלאה עד 16. לכן, כל פיקסל מכיל שתי ספרות של צבע – בין 00 ל-16 (הפיקסלים נשמרים למעשה בפורמט קצת שונה, אבל הרעיון זהה). בתמונה בצבע מלא, יש יותר מ-16 מיליון צבעים (16,777,216, ליתר דיוק), ולכן כל פיקסל תופס שמונה ספרות (ושוב – לא בדיוק, אבל זה הרעיון). כלומר, ככל שמספר הצבעים שיש בתמונה גדול יותר, יש יותר מידע לשמור, ולכן קובץ התמונה יהיה גדול יותר.

לפעמים גם אין צורך בכל-כך הרבה צבעים: פקס, לדוגמה, נשלח ממילא בשחור-לבן, ולכן שמירה בצבע תהיה סתם בזבזנית – שמירה של תמונת הפקס בפורמט שחור-לבן תהיה יותר חסכונית, בלי לאבד שבריר מידע מהתמונה המקורית. באופן דומה, ציור שהילד יצר בעזרת תוכנת הצייר של Windows עם לוח הצבעים המוגבל שהיא מציעה, ניתן לשמור בפורמט של 16 צבעים. תמונה שצולמה במצלמה נרצה לשמור במלוא הדרה – בפורמט ביטמאפ, לדוגמה, נשתמש ב-24 ביט (המאפשרים, כפי שאמרנו, 16,777,216 צבעים וגוונים שונים).

דחיסה

אם נשמור תמונות כרשימה של נקודות וצבעים, נקבל קובץ ענקי – לכל פיקסל בתמונה יש צבע משלו, ולכן כל שורת פיקסלים שתתווסף לתמונה תגדיל אותה באופן משמעותי. הפתרון הוא לכווץ. סוג אחד של כיווץ הוא שמירה של המידע בצורה קצרה יותר, לדוגמה – שמירת המידע של רצף: אם יש לי מספר פיקסלים ירוקים, במקום לשמור "הפיקסל הראשון ירוק, הפיקסל השני ירוק, הפיקסל השלישי ירוק" אפשר לשמור את המידע כ-"מפיקסל 1,  יש שלושה ירוקים".

סוג אחר של כיווץ מרשה לעצמו "לאבד" מידע מדי פעם – אם יש פתאום פיקסל שמפריע לדחיסה, פורמט כזה יכול להתעלם ממנו. לדוגמה, אם יש שני פיקסלים כחולים, אחריהם אחד בגוון כחול מעט יותר בהיר ושוב פיקסל כחול, שמירת התמונה בפורמט "מאבד" יכולה לשנות מעט את התמונה כך שארבעת הפיקסלים יהיו באותו הצבע, וכך לשמור את התמונה כ-"4 פיקסלים כחולים" – חסכון משמעותי במחיר של "זיוף" בתמונה.

הנה דוגמה:

 

תמונה ללא אובדן מידע

תמונה ללא אובדן מידע

אם נשמור את התמונה הזאת בפורמט שמאבד מידע (אבל שומר על קובץ קטן יותר), כמו JPEG, נקבל את התמונה הבאה:

 

תמונה עם אובדן מידע

תמונה עם אובדן מידע

רואים את הכתמים, ה"מריחות" והפסים הכתומים? אם לא, הקליקו על התמונה כדי לקבל גרסה מוגדלת שלה. האלגוריתם (אופן הפעולה) ששימש לדחיסה החליט שאם הוא יעוות קצת את התמונה, ייקח לו פחות מקום לשמור אותה. זה עובד טוב בחלק מהתמונות, אבל לפעמים אנחנו רוצים לשמור על דמיון מקסימלי למקור, גם במחיר של קובץ גדול יותר.

אז מה עושים?

אנשים מאוד חכמים יושבים וחושבים על דרכים לדחוס את המידע, והרעיונות שלהם מוצאים את דרכם לפורמטים. כך, בין הפורמטים השומרים את כל המידע, יש את פורמט ביטמאפ, פורמט בשם GIF, עוד אחד בשם PNG, ועוד ועוד – כל אחד דוחס את המידע באופן אחר. בין הפורמטים המאבדים, בולט אחד בשם JPEG, המוכר גם כ-JPG.

הפורמט המוביל כיום הוא JPEG – ההוא שמאבד צבעים מדי פעם. על האובדן הוא מפצה בדחיסה טובה, שגורמת לתמונה של 10 מיליון פיקסלים בצבע מלא, שאמורה היה לתפוס קובץ בגודל 30 מגה, לתפוס בערך עשירית מזה. כל המצלמות הדיגיטליות תומכות בפורמט JPEG (ועכשיו אתם גם יודעים למה). ואם אתם עדיין מודאגים מהעיוותים בתמונה, אתם יכולים להירגע – JPEG מאבד בדרך-כלל מעט מאוד מידע, והסטיקר למעלה הוא דוגמה מאוד קיצונית (עבדתי קשה כדי לגרום לאלגוריתם לעבוד גרוע, רק בשביל ההדגמה).

לפעמים עדיף להשתמש בפורמט שומר-מידע, גם אם הקובץ יצא גדול יותר. לדוגמה – אם יש לכם קווים דקים בתמונה (כמו אותיות), פורמט מאבד עלול לעוות אותם מספיק כך שהיא "תיראה רע". PNG הוא פורמט שומר-מידע שמצליח לדחוס תמונות לא רע. בקבצים קטנים, הוא אפילו גיע לדחיסה טובה יותר מזו של JPEG:

PNG מנצח את JPEG בקבצים קטנים

PNG מנצח את JPEG בקבצים קטנים

תמונות בשחור-לבן בלבד, כמו פקסים, עדיף לשמור בפורמט בשם TIFF, שיודע גם לשמור בשני צבעים בלבד (ובכך לחסוך במקום), גם לדחוס אותן כך שהן יהיו מאוד קטנות, ואפילו לשמור מספר עמודי פקס בקובץ יחיד, כך שנוכל לשלוח את כולו בלי לשכוח עמודים.

במאמר הבא, נלמד על תוכנות נוחות לעבודה עם קבצים.