מאי 132014
 

במאמר הקודם פרשנו את האפשרויות העומדות בפנינו בבואנו לרכוש מחשב חדש. חילקנו אותן באופן כללי למחשב נייח, מחשב נייד (לפטופ), טאבלט, מחשב היברידי (בין נייד לבין טאבלט) וטלפון (חכם, כמובן). ראינו שהקטגוריות אינן תמיד קשיחות – פאבלט, לדוגמה, היא קטגוריית ביניים, מכשיר שנע על הספקטרום שבין טלפון לטאבלט. הפעם, נחשוב על הצרכים והרצונות שלנו, המשתמשים, ונבחר במכשיר שישרת אותנו באופן הטוב ביותר.

Surface Pro מבית מיקרוסופט. טאבלט היברידי

Surface Pro מבית מיקרוסופט. טאבלט היברידי

כדי לקבל החלטה מושכלת, אבקש מכם לקחת דף ועט (גם מסמך Word יהיה טוב). יש? מעולה. אנא ענו בכנות על השאלות הבאות:

מה אני צריך? מה אני צריכה?

היצע המכשירים של חברת אפל. גם זו אפשרות

היצע המכשירים של חברת אפל. גם זו אפשרות

לשם מה אתם צריכים את המחשב? שאלה פשוטה לכאורה, אבל עלי להזהיר אתכם: הרצונות שלכם לא תמיד חופפים לצרכים, ולפעמים אפילו מנוגדים להם. לדוגמה, בבחירת רכב חדש, קל להתבלבל ולחשוב שאני צריך רכב ספורטיבי, חדיש ואדום, בעוד שלמעשה אני צריך רכב למטרת הסעת המשפחה: בעל חמישה מושבים, חסכוני בדלק ובעל כמה-שיותר-כוכבים במבחני ריסוק. הצורך ברכב אדום הוא פנימי – רצון בלבד – ואולי אוכל לשלב אותו עם הדרישות האחרות, אבל חשוב להבחין בין דרישות ורצונות.

אז בואו נתחיל שוב: לשם מה אתם צריכים את המחשב? האם אתם צריכים כלי עבודה לעריכת טקסטים, ליצירת מצגות ושאר אינטראקציות? האם אתם צריכים מכשיר שיעביר לכם את הזמן בנסיעות ארוכות, באמצעות קריאה, צפייה בסרטים והאזנה למוסיקה? ייתכן גם שכל התשובות נכונות.

כיתבו את מפרט הדרישות שלכם. הוסיפו את שמות התוכנות בהן תשתמשו – רשימה כמו "Word, דפדפן, Photoshop" תוכל לשמש לכם בסיס לקיטלוג התכונות שאתם צריכים מהמחשב.

איפה ומתי?

האם המחשב החדש אמור להיות בשימוש בבית או במשרד? בנסיעות? ברכב? בעמידה בתור בסופרמרקט? דמיינו את עצמכם ואת המשתמשים הפוטנציאליים האחרים (בני המשפחה?) משתמשים במכשיר החדש. כיתבו את כל סוגי המקומות שעולים בדעתכם. זיכרו לכתוב רק את שמות המקומות והסיטואציות בהם תצטרכו להשתמש במחשב – עוד לא הגענו לשלב הרצונות!

מה אני רוצה?

זה הזמן להתבטא: האם אתם רוצים משהו שאינו בגדר חובה? צריכים מחשב למשרד, אבל רוצים גם מסך מגע כי זה כיף (אבל לאו דווקא שימושי)? כיתבו כל מה שעולה בדעתכם – רק זיכרו לסמן את התכונות הללו כרצונות, אפשרויות או תוספות, כדי שתוכלו להבדיל בינן לבין התכונות שאתם באמת חייבים.

סיכום ביניים

קיבלתם רשימה המתארת את כל הדרישות שעולות על דעתכם ממחשב החלומות שלכם. הגיע הזמן לעבור על כל דרישה ולהתאים אותה לקטגוריות המתאימות. לדוגמה: שימוש בתוכנות עריכה וכתיבה המיועדות עבור Windows מצריך מחשב "אמיתי" – נייח, נייד, שולחני או היברידי; רוב התוכנות הללו אינן זמינות לטאבלטים או לטלפונים, ואינן נוחות לשימוש ממושך. בנוסף, מסכי מגע יתאימו בדרך-כלל פחות לתוכנות הדורשות מגע מדויק – עריכת תמונות, לדוגמה, הדורשת בחירה בפיקסלים ספציפיים ולא לחיצה על איזור גדול כמו כפתור.

דרישות סותרות?

ייתכן שהרשימה שלכם מכילה עכשיו קטגוריות סותרות: הצורך בזמינות ובאפשרות לערוך שיחות טלפון, מול הצורך במסך גדול או בתוכנות מבוססות-Windows (מחשב שולחני או נייד). במקרה כזה, ייתכן שאתם צריכים יותר ממכשיר אחד – טלפון כדי להיות זמינים, ומחשב "אמיתי" (נייד או נייח) כדי לבצע עבודה ליד השולחן.

שיקולים כספיים

מה אפשר לומר… רוצה, צריך ויכול הן שלוש מלים שונות, ולעתים גם סותרות. אם יש לכם צרכים או רצונות שגורמים לכם לחרוג מהתקציב, חישבו שוב עד כמה הם הכרחיים. לדוגמה, מסך מגע למחשב שולחני יכול להיות עסק יקר, ובדרך-כלל ניתן להסתדר בלעדיו.

מסקנות

מזל טוב: הגעתם לשורה התחתונה של הרשימה שערכתם, ויש לכם מושג לגבי המכשיר הבא שלכם. עכשיו אתם ניצבים, כמובן, בפני האתגר הבא: בחירת מכשיר מהקטגוריה שבחרתם, מתוך ההיצע העצום בשוק. מאחר שההיצע הזה משתנה כל הזמן (ומדי פעם נוצרות גם קטגוריות משנה חדשות – שמעתם כבר על השעונים החכמים?), כדאי בשלב הזה להסתייע במישהו שמכיר את המוצרים השונים ויוכל להמליץ לכם על מכשיר שיתאים בדיוק לצרכים (ולרצונות!) שלכם.

אם אתם צריכים (ורוצים!), אני כאן כדי לעזור.

מרץ 162014
 
מחשב עתיק (למצולם אין קשר למאמר)

מחשב עתיק (למצולם אין קשר למאמר)

בכל רגע נתון, מישהו שאתם מכירים שוקל רכישה של מחשב חדש. במחשבה שניה, קרוב יותר לוודאי שמדובר בעשרה או במאה ממכריכם, ואולי אפילו מדובר בכם! הסיבות לרכישת מחשב חדש רבות ומגוונות (אתם מוזמנים לדלג עליהן, או לסמן את כל האפשרויות המתאימות עבורכם):

  • אין לכם מחשב ואתם צריכים (או רוצים) אחד
  • יש מחשב (אולי אפילו יותר מאחד) בבית, אבל יש הרבה יותר בני משפחה מאשר מחשבים, וכולם רוצים (או צריכים) להשתמש בו בו-זמנית
  • המחשב הקיים איטי מדי
  • המחשב הקיים לא יכול להריץ תוכנות מסוימות
  • הדרישות שלכם מהמחשב השתנו – לדוגמה, פעם הספיק לכם מחשב שולחני בחדר העבודה, והיום אתם מעוניינים להשתמש בו גם לצפייה בסרטים מהספה בסלון
  • המחשב הישן נגנב
  • המחשב הישן נראה ישן ומשעמם – אם זה נכון לגבי רהיטים, זה בהחלט לגיטימי להרגיש כך כשמדובר באביזר שנמצא בשימוש יומיומי.

אני בטוח שתוכלו למצוא סיבות נוספות – אתם מוזמנים להוסיף אותן כתגובות למאמר.

בעבר, הבחירה היתה קשה: האם לבחור במחשב תוצרת יצרנית בינלאומית מוכרת או מקומית? האם לבחור במפרט כזה או אחר? להשתמש בחלקים קיימים של המחשב הישן (כמו מסך או מקלדת), או לנצל את ההזדמנות ולשדרג הכל? כיום, לעומת זאת, הבחירה קשה שבעתיים – לכל השיקולים הקיימים נוספו אפשרויות חדשות ומגוונות: האם לבחור במחשב נייח או נייד? מסך רגיל או מסך מגע? אולי טאבלט? ואולי אחד מיצורי הכלאיים ההיברידיים – מחשב נייד ההופך לטאבלט (או להיפך)?

לשאלות הללו אין תשובה אחת ויחידה, כמובן. הכל תלוי בצרכים וברצונות שלכם. הבה ונעשה קצת סדר, נתבונן באפשרויות הקיימות ונראה איך ישפיעו הצרכים והרצונות שלכם על הבחירה.

מחשב נייח

הכי מוכר. הכי פשוט. מערכת ההפעלה Windows היא הפופולרית ביותר למחשבים, ורוב התוכנות הקיימות יעבדו עליה. מחשב נייח הוא סמל ההתאמה האישית:

מחשב נייח. פשוט, רגיל, מוכר

מחשב נייח. פשוט, רגיל, מוכר

  • כמות הזיכרון ניתנת לבחירה – מגיגה בודד של זיכרון (ממש לא מומלץ, לכו על שניים לפחות) ועד לשמונה ואפילו 16 (ואפשר גם יותר)
  • גודל הדיסק הקשיח: 500MB, או 1TB, או יותר; דיסק בודד, שניים או אפילו יותר, כחלק ממערכת אל-כשל (RAID)
  • מסך: רגיל (יחס 3:4) או רחב (9:16), גדלים שונים, עם רמקולים מובנים או בלי, ועוד שלל אפשרויות
  • מקלדת: רגילה, ארגונומית או אלחוטית; ואולי משהו שונה לגמרי

…ועוד לא דיברנו על עכברים, מצלמות וציוד היקפי אחר.

רוב התוכנות הקיימות כיום למחשבים אישיים נוצרו עבור המחשב הנייח: לדוגמה, הן יוצגו טוב יותר על מסך גדול, בעוד על מסכים של מחשבים ניידים נקבל חלונות "חתוכים" או מוסתרים (שאלו כל מעצב גרפי שנאלץ לעבוד עם פוטושופ ושלל חלונותיה על-גבי מסך קטן). פעולות מסוימות יהיו נוחות יותר לביצוע עם מקלדת מלאה ולא מוקטנת (כמו במחשב נייד) או וירטואלית (על המסך, כמו בטאבלט): הקלדת מסמכים, עבודה שוטפת עם גליונות אלקטרוניים ועוד.

יתרונות: תוכנות מוכרות, אפשרויות גמישות ואינסופיות, מחיר זול יחסית, מסך גדול, נפח אחסון גדול.

חסרונות: לא נוח להזזה, נמצא במקום אחד בלבד, דורש מקום מיוחד משלו, או בקיצור – נייח.

מחשב נייד

ניידות היא שם המשחק

ניידות היא שם המשחק

גם המחשב הנייד נמצא עמנו כבר שנים רבות. הוא דומה מאוד לאחיו הגדול והנייח, בהבדל אחד משמעותי: הוא תוכנן להתנייד ממקום למקום, ולכן הוא קטן יותר וקל יותר (לפחות תיאורטית).

מערכת ההפעלה והתוכנות של המחשב הנייד זהות לאלה של המחשב הנייח. הציוד ההיקפי, לעומת זאת, מגיע מובנה: מקלדת מותאמת למידות המחשב, מסך קטן יחסית, משטח מגע במקום עכבר ועוד. אתם יכולים לחבר אליו ציוד אחר – מקלדת ועכבר אמיתיים, מסך גדול ורמקולים איכותיים, אבל אז תאבדו את כל היתרונות שבניידות. גם הבחירה ברכיבים שמתחת למכסה מוגבלת: מאחר שמדובר במערכת מוקטנת, היצרנים שולטים כמעט לחלוטין במפרט ומציעים מבחר מוגבל ביותר של אפשרויות בחירה: גודל הדיסק, כמות הזיכרון וזהו, כמעט.

מילות המפתח הן משקל וסרבול: ככל שהמסך של המחשב הנייד גדול יותר, כך המחשב גדול ומסורבל יותר לנשיאה; ככל שהסוללה מספיקה ליותר זמן, כך היא גדולה וכבדה יותר. ואל תשכחו את ספק הכח הגדול והכבד, על כבל החשמל המסורבל שלו.

יתרונות: תוכנות מוכרות, נייד.

חסרונות: אפשרויות מוגבלות להרחבה, מסך קטן, ציוד היקפי מוגבל. עלול להיות כבד מאוד ומסורבל, אפילו ללא מטען וציוד היקפי.

מחשב היברידי

לפני כעשור, ניסתה מיקרוסופט לקדם תחום שנקרא אז מחשב-טאבלט (Tablet PC): מחשב נייד עם מסך מגע ועט מיוחד (הנקרא חרט או סטיילוס) לכתיבה עליו. הניסוי לא הוכתר בהצלחה יתרה (למגינת לבו של כותב שורות אלה), אבל זכה לעדנה דווקא לאחר שחברת אפל הרימה את הכפפה והכריזה על מתחרה למחשב האישי בדמות הטאבלט שלה – iPad. בעקבות זאת, נוצר פלח שוק חדש, שהתמלא עד מהרה גם בטאבלטים המריצים את מערכת ההפעלה אנדרואיד של גוגל, וכהשלמה של המעגל – מיקרוסופט הוציאה את Windows 8, שיועדה להתנהג גם כמו Windows המסורתית וגם כמו מערכת "טאבלטית".

יוגה של לנובו: מחשב היברידי ואקרובטי (לחצו להגדלת התמונה)

יוגה של לנובו: מחשב היברידי ואקרובטי (לחצו להגדלת התמונה)

היברידיות מסוג אחר: XPS 12 של Dell

היברידיות מסוג אחר: XPS 12 של Dell

פועל יוצא מכך הוא הצפתו של השוק במחשבים מסוג חדש-ישן: מחשבים ניידים בעלי מסך מגע, המאפשרים לקפל את המקלדת ולהסתירה מאחורי המסך, או אפילו לנתקה כליל ולהשאיר רק את המסך בידי המשתמש. זאת, בכדי לקבל תחושה ונוחות שימוש של טאבלט, עם האפשרות לעבור למצב "עבודה" עם מקלדת ועכבר (או לפחות משטח מגע).

יתרונות: תוכנות מוכרות, נייד, ניתן לשימוש כמחשב וגם כטאבלט, נוח מאוד לשימושים מסוימים.

חסרונות: אפשרויות מוגבלות מאוד להרחבה, מסך קטן, ציוד היקפי מוגבל. לעתים "נופל בין הכסאות" – לא מספיק נוח כמחשב, לא מספיק קל ובעל שעות סוללה ארוכות כמו טאבלט.

טאבלט

כאמור, תחום זה נוצר על-ידי חברת אפל עם השקתו של iPad, והורחב על-ידי חברות שונות שייצרו טאבלטים הפועלים עם מערכת ההפעלה אנדרואיד של גוגל (וגם כמה שפועלים עם Windows 8). באופן כללי, מדובר במכשיר בעל מסך מגע בן 7-10 אינץ', המסתיר מאחוריו מעבד וזיכרון חלשים למדי – אך חסכוניים מאוד בצריכת סוללה.

טאבלטים טובים מאוד למטרות צריכת תוכן – קריאת מסמכים וספרים, צפיה בסרטים, גלישה באינטרנט וכמובן משחקים. המסך הקטן והיעדרה של מקלדת אמיתית מונעים מהטאבלטים לשמש בתפקידי כתיבה ועריכה משמעותיים.

טאבלטים: מגוון יצרנים, מגוון גדלים

טאבלטים: מגוון יצרנים, מגוון גדלים

יתרונות: נייד, נוח מאוד לשימושים מסוימים, חיי סוללה ארוכים.

חסרונות: מיועד לשימושים מוגבלים בלבד, תוכנות שונות מאלה של המחשב האישי והנייד, בדרך-כלל ללא ציוד היקפי.

טלפון נייד

לא, לא התבלבלתי – הטלפונים הניידים הולכים ותופסים את מקומם של המחשבים על שולחנם (ובעיקר בכיסם) של אנשים רבים. ההבדל המעשי היחידי כמעט בין טלפון נייד לטאבלט הוא הגודל. קיומם של טלפונים בגדלים שונים (ובראשם Note של סמסונג) מטשטש את ההבדל הזה, ומדגיש את העובדה שטלפון הוא בסך-הכל טאבלט עם היכולת להתקשר לאנשים. אפילו שם יש לטישטוש הזה בין הטלפון לטאבלט: פאבלט (phablet = phone + tablet).

עבור אנשים שרוצים להשתמש במחשב שלהם בעיקר לצריכת תכנים (צפיה בסרטים ושאר השימושים שפורטו לעיל), ומדי פעם לענות לאימייל או להתכתב בתוכנת מסרים כמו WhatsApp, הטלפון יכול להוות מכשיר טוב מספיק. ואם כבר יש ברשותנו טלפון שעושה כל מה שאנחנו צריכים, לשם מה לנו מחשב?

יתרונות: נייד (מאוד), נוח מאוד לשימושים מסוימים, חיי סוללה ארוכים, נמצא כבר ברשותם של אנשים רבים, אפשר גם להתקשר באמצעותו.

חסרונות: מיועד לשימושים מוגבלים בלבד, תוכנות שונות מאלה של המחשב האישי והנייד, מסך קטן.

יבול עדכני של טלפונים חכמים (נכון לכתיבת שורות אלה)

יבול עדכני של טלפונים חכמים (נכון לכתיבת שורות אלה)

ויש עוד

סקרנו בקצרה את הקטגוריות העיקריות. כפי שכבר ראינו, הקטגוריות הללו מכילות קטגוריות-משנה – לדוגמה, המחשבים ההיברידיים בעלי המקלדת (convertibles) לעומת אלה שאין להם מקלדת כלל (slates), או הקטגוריה בעלת השם המוזר פאבלט. את המאמר הבא נקדיש להשפעות הרצונות והצרכים שלנו על הבחירה בקטגוריות הללו.

אוק 262012
 

הכדור מתחיל להתגלגל בימים אלו, לקראת סוף שנת 2012. בזמן פרסום שורות אלו היא אמורה לצאת לשוק, ועוד מעט תשמעו עליה, תראו אותה בכל מקום ובעיקר – תשתמשו בה. גבירותי ורבותי – קבלו את Windows 8.

במאמר זה נדבר על מערכת ההפעלה החדשה, נכיר מספר תכונות מרכזיות שלה, וננסה לענות על השאלה הגדולה: האם כדאי לעבור אליה? במאמרים הבאים, וברבים נוספים שיפורסמו כאן מן הסתם בשנים הקרובות, נלמד על מערכת ההפעלה הזו, נכיר את תכונותיה ומגבלותיה ונציג כלים ותוכנות שיעזרו לנו להפיק ממנה את המירב.

קצת היסטוריה

בגרסה החדשה של Windows, מנסה מיקרוסופט לבצע ניסוי בקנה מידה שכמוהו לא ראינו עוד. כדי להבין אותו, נביט לרגע אחורה, על הגרסאות הקודמות של Windows: נדלג על הגרסאות שאף אחד כמעט לא ראה (למישהו יש Windows 2 במקרה?) ונקפוץ היישר לגרסה 3 וממשיכות דרכה (3.1, 3.11) מתחילת שנות ה-90, שהיו בעצם תצוגה גרפית יפה מעל למערכת ההפעלה DOS. אי אפשר היה אפילו להתקין את Windows 3 ישירות על מחשב ש-DOS אינה מותקנת עליו.

Windows 3.11: אלגנטית למדי, במונחי שנות התשעים (לחצו להגדלת התמונה)

Windows 3.11: אלגנטית למדי, במונחי שנות התשעים (לחצו להגדלת התמונה)

Windows 95 היתה מהפכה מכל הבחינות: מערכת הפעלה העומדת בפני עצמה (אמנם עדיין מבוססת על גרסת DOS פנימית, אבל זו הוסתרה מהמשתמש בהצלחה רבה), מגיבה לפקודות המשתמש הרבה יותר מהר ומסוגלת לריבוי משימות אמיתי, ומעל לכל – ממשק משתמש חדש עם כפתור "התחל" מזמין. Windows 98 וממשיכות דרכה, Windows 98 SE ו-Windows ME, הכילו תוספות ושיפורים, אבל לא שינו שום דבר מהותי. במקביל, הוציאה מיקרוסופט מערכות הפעלה למגזר העסקי תחת השם Windows NT. במערכות אלו הושם דגש על המנגנונים הפנימיים, שהיו הרבה יותר עמידים (לדוגמה, הן לא היו מבוססות-DOS), ובדרך-כלל הן נראו כמו מערכת ההפעלה הביתית הקודמת (NT 3.5 נראתה כמו Windows 3.11, בעוד NT 4, שיצאה בתקופת Windows 98, נראתה כמו Windows 95).

Windows XP בעברית: גבעות מוריקות ללא התרסקויות (לחצו להגדלת התמונה)

Windows XP בעברית: גבעות מוריקות ללא התרסקויות (לחצו להגדלת התמונה)

האיחוד המרגש בין הגרסאות לשוק הפרטי לבין הגרסאות לשוק העסקי בוצע ב-Windows XP: מערכת הפעלה שפנתה לכל השווקים, נראתה טוב והתנהגה במקצועיות. מסכים כחולים, סימן ההיכר של Windows 95 ואחיותיה, הפכו לאירוע נדיר יחסית. גם היום, 11 שנים לאחר השקתה בשנת 2001, נחשבת XP לאחת ממערכות ההפעלה הפופולריות ביותר בעולם.

התוכנית של מיקרוסופט היתה להוציא גרסה חדשה של מערכת ההפעלה ב-2004, שלוש שנים לאחר הגרסה הקודמת. הגרסה החדשה הכילה שינויים כה רבים, עד כי היא התעכבה בשלוש שנים נוספות. כך יצאה ויסטה לשוק בתחילת 2007, כשכולם כבר משתמשים ב-XP (ודי נהנים מהחוויה).

כשאני חושב על ויסטה, עולה בראשי ציטוט מתוך ספר בשם הכוזרי. בספר, מודיע מלאך למלך הכוזרים שכוונתו אמנם רצויה, אך מעשיו אינם רצויים. ויסטה היתה רצופה בכוונות טובות, אבל היישום לקה בחסר: היו בה בעיות (כמו בכל תוכנה חדשה); החידושים בממשק המשתמש בילבלו משתמשים רבים, שהתרגלו להתנהג באופן מסוים ולמצוא דברים במקומות קבועים, ולפתע מצאו עצמם נאלצים ללמוד הכל מההתחלה; בגלל השינויים במבנה הפנימי של המערכת, חלק מהתוכנות שעבדו ב-XP לא עבדו בוויסטה; והנורא מכל – העיכוב ביציאת הגרסה החדשה יצר ציפיות שאף תוכנה לא היתה מסוגלת למלא.

האכזבה מוויסטה גרמה לאנשים להתעלם מיתרונותיה הרבים: ראשית, היא פותחה עבור דור המעבדים החדש, מרובי הליבות, שפועם בלב רוב המחשבים כיום, וידעה לנצל את התכונות החדשות הגלומות בהם; עקב כך, ויסטה (וממשיכת דרכה Windows 7, הזהה לה כמעט לגמרי מבחינה זו) מפגינה ביצועים טובים יותר מ-Windows XP על כל מחשב מודרני. שנית, שיפורים בתכונות, כמו מנגנון החיפוש המובנה והגישה הישירה אליו מתוך תפריט ההתחלה, קידמו את נוחות השימוש צעד ענק קדימה. לבסוף, שיפורים בממשק הגרפי הפכו את ויסטה למערכת הפעלה יפה, שכיף להשתמש בה.

Windows 7 בעברית: יפהפיה ביצועיסטית (לחצו להגדלת התמונה)

Windows 7 בעברית: יפהפיה ביצועיסטית (לחצו להגדלת התמונה)

כשלוש שנים לאחר צאת ויסטה, הוציאה מיקרוסופט את Windows 7, שהיתה מעין גרסת מקצה שיפורים של קודמתה. הממשק נשאר, שיפורי המהירות אף הועצמו (באמצעות תיקון מספר בעיות שהתגלו בוויסטה) ואפילו לבעיית התאימות נמצא פתרון בדמות מערכת XP מובנית, המסוגלת לקחת את המושכות ולהריץ תוכנות ישנות בעת הצורך.

במקביל, שיפרה מיקרוסופט את מערכת ההפעלה שלה עבור טלפונים סלולריים: המערכת, שנראתה כמו גרסת Windows מוקטנת והתנהגה כמוה, לא התאימה לצורת השימוש בטלפונים הקטנים. במערכת ההפעלה הטלפונית החדשה שלה, Windows Phone 7, החליפה מיקרוסופט את המראה הישן באופן פעולה חדש ומהפכני: תמונות קטנות, שכונו אריחים (tiles), ייצגו יישומים שרצים במערכת, כולל תוכן דינמי ורלוונטי, והוצגו במסך הפתיחה. הקץ לאייקונים, ששלטו בכל מערכות ההפעלה הגרפיות בעשורים האחרונים.

הכיוון: פרישה לכל הכיוונים

זוכרים את הניסוי שהבטחתי בראש המאמר? במערכת ההפעלה החדשה, מיקרוסופט מנסה להשיב לידיה את היוזמה, שניטלה ממנה על-ידי מהפכת הטלפונים החכמים בעלי צגי המגע – מאייפון ועד לאנדרואיד. חזית נוספת נפתחה מול מיקרוסופט בשנים האחרונות בזירת המחשבים הניידים: עולם הטאבלטים, שגם בו מככבות אפל (עם iPad) וגוגל (עם מוצרי אנדרואיד שונים ומשונים). מיקרוסופט מצאה עצמה בעולם בו כולם עוקפים אותה מימין ומשמאל, בשדות קרב שהיא כלל לא חלמה על קיומם ושאליהם הופיעה בלתי מוכנה בעליל.

Windows 8: למקומות, היכון, התחל! (לחצו להגדלת התמונה)

Windows 8: למקומות, היכון, התחל! (לחצו להגדלת התמונה)

תגובתה של מיקרוסופט היא ניסיון לאחד את חוויית השימוש בטלפון ובטאבלט עם זו של המחשב האישי, ו-Windows 8 היא ההימור הגדול ביותר שהחברה נטלה על עצמה בשנים האחרונות. אף אחד עוד לא ניסה לבצע איחוד שכזה, בטח לא באופן כה גורף (בחברת אפל בהחלט חושבים על כך, אך מבצעים זאת בצעדים קטנים ומדודים). במעבר הוא חד ובלתי הפיך: בניגוד למערכות הפעלה קודמות, שהציעו אפשרות חזרה למראה של מערכת ההפעלה שקדמה להן, ב-Windows 8 אין אפשרות פעולה חלופית. נגעת-נסעת.

מנהל המשימות. מקצועי מתמיד (לחצו להגדלת התמונה)

מנהל המשימות. מקצועי מתמיד (לחצו להגדלת התמונה)

מסך ההתחלה שאוב ישירות ממערכת ההפעלה הטלפונית, והוא מכיל אריחים המייצגים תוכנות המותקנות על המחשב. אל תחפשו את כפתור התחל המוכר והאהוב (עוד נדבר עליו במועד מאוחר יותר). מסך שולחן העבודה עדיין קיים, אך מכיל שינויים רבים. אך השינוי הגדול ביותר הוא ב"פיצול האישיות" של מערכת ההפעלה החדשה: מסך ההתחלה מול שולחן העבודה; תוכנות בגרסתן המוכרת והמורכבת מול מקבילותיהן בעלות ממשק המשתמש (מסכים, כפתורים וכו') הפשוט, המוכר לנו מטלפונים וטאבלטים. עבור האדם הפשוט, מדובר בשינויים משמעותיים בהרגלי העבודה ובלמידת המערכת מחדש. שינויים נוספים באגף הוויזואלי הינם תוספות מידע במנהל המשימות, חלון העתקה מפורט יותר (כולל גרף המציג את השינוי בקצב ההעתקה), ואפילו תוספת של רצועת הפקודות (ribbon), המוכרת לנו ממוצרי Office, לסייר המערכת. אה, אתם יכולים גם להיפרד לשלום מאפקט הזכוכית (Aero) – המערכת החדשה דוגלת במראה פשוט, שטוח ונטול אפקטים.

חדש: רצועת פקודות עבור הסייר (לחצו להגדלת התמונה)

חדש: רצועת פקודות עבור הסייר (לחצו להגדלת התמונה)

מול החסרון המשמעותי הזה, מציגה מיקרוסופט את היתרון הגדול: מי שיתרגל לממשק החדש, ירגיש בבית גם בטלפונים עם מערכת ההפעלה המקבילה (Windows Phone 8), וגם בטאבלטים מבוססי-Windows. כן, טאבלטים: Windows 8 מיועדת גם (ואולי בעיקר) עבורם, תומכת במסכי מגע, בחיישנים ובמקלטי GPS. מיקרוסופט אף הגדילה לעשות, ובמקביל להוצאת Windows 8, הכריזה על טאבלט חדש משל עצמה בשם Surface (לא לבלבל עם המחשב דמוי השולחן בעל השם הזהה, אותו השיקה לפני כחמש שנים). וכדי לטשטש עוד יותר את ההבדלים בין מחשבים וטאבלטים, המוצר החדש מגיע בשתי תצורות עיקריות: הראשונה עושה שימוש במעבד חלש אך חסכוני, זהה לזה המוטמע ב-iPad ובטאבלטים מבוססי-אנדרואיד; השניה מבוססת על המעבדים המצויים בכל מחשב נייח או נייד, עוצמתיים אך תאבי סוללות, ומאפשרת שימוש בתוכנות שכבר קניתם. שתי הגרסאות נראות כטאבלט, עם אפשרות להוספת מקלדת המשמשת גם כנרתיק לכיסוי ולהגנה.

Surface - טאבלט או מחשב נייד? מה בכלל ההבדל?

Surface – טאבלט או מחשב נייד? מה בכלל ההבדל?

לקנות או לא לקנות?

זו בהחלט שאלה. מצד אחד, זה העתיד, הכיוון אותו סימנה מיקרוסופט ואליו היא נעה בכל הכח. מצד שני, למי יש כח ללמוד הכל מההתחלה, לעבוד עבור מערכת שאמורה להקל עלינו את החיים ולעבוד בשבילנו?

נראה לי, שכמו תמיד כשמדובר במחשבים ובציוד חדיש, כדאי לענות קודם כל על שאלה חשובה אחת: האם אנחנו צריכים את זה? אם יש לכם כבר מערכת עובדת, בדרך-כלל אין צורך לשדרג; אם אתם שוקלים לקנות מחשב חדש, יש מקום לשקול האם כדאי לקנות אותו עם Windows 7 או 8. הדברים נכונים, כמובן, גם בזירת הטאבלטים: אם יש לכם אחד, הוא מספיק מן הסתם לכל הצרכים שלכם; אם אתם מתכננים לקנות טאבלט חדש, כדאי לבדוק את היתרונות והחסרונות שיש לכל סוג טאבלט (Windows 8, אנדרואיד ו-iPad) להציע, ורק אז להחליט.

לעומת זאת, אם אתם חובבי חידושים, אתם בהחלט מוזמנים לפנק את עצמכם עם מערכת הפעלה/טלפון/טאבלט חדש (אל תמחקו את המיותר, פשוט קנו את כולם). רק זיכרו להצטייד בסבלנות עבור תקופת הלימוד.

נוב 062011
 

הרשו לי להציג בפניכם את הגיבורות הצנועות של חיינו, העובדות ללא לאות וללא בקשת פרס. בתמורה, אנחנו מתעלמים לגמרי מקיומן, ונזכרים בהן רק כשהן מפסיקות לעבוד – בדרך כלל באשמתנו. גבירותיי ורבותי, הסוללות.

במאמר זה, נלמד כמה כללי תחזוקה לסוללות, שיעניקו להן אורך (ואיכות) חיים, ולנו – שקט נפשי וחיסכון בכיס. אם אתם רוצים לדלג על ההסברים, אתם יכולים לעבור הישר למסקנות.

סוללה לטלפון

מונחים בסיסיים

הסוללות נמצאות בכל מקום: בשעונים, ברכב, בטלפון הסלולרי ובאלחוטי, בשלט של הטלוויזיה, וכמובן – במחשב הנייד ובטאבלט. יש סוללות נטענות ויש כאלה שלא; וכדי להפוך הכל למורכב הרבה יותר, ישנם סוגים שונים של סוללות נטענות: ניקל-קדמיום (עתיקות, אבל עדיין תראו אותן פה ושם), NiMH (אותן תפגשו בדרך-כלל בדמות סוללות אצבע) וליתיום-יון (Lithium-Ion, או בקיצור Li-Ion או לי-יון), הנפוצות היום במכשירים הניידים זוללי האנרגיה: טלפונים סלולריים, מחשבים ניידים וטאבלטים (iPad ודומיו). המכשירים הללו נמצאים אצל רובנו בשימוש יומיומי, ולכן כדאי שנכיר קצת את הסוללות שנותנת להם כח לעבוד כדי שנוכל לטפל בהן היטב, ובתמורה הן יעבדו יותר זמן עבורנו.

לא ניכנס למבנה המולקולרי של סוללות לי-יון, וגם על התאוריה העומדת מאחוריהן אפשר לדלג. את כל אלה תוכלו לקרוא להנאתכם בערך המתאים בוויקיפדיה (ואולי מישהו מכם ירים את הכפפה ויכתוב כבר ערך כזה בעברית). אנחנו נתמקד באורך חיי הסוללה ובטיפול השוטף בה.

מחזור החיים של השימוש בסוללה מוכר לכולנו: טעינה, שימוש (המרוקן את הסוללה, ונקרא בעגה המקצועית "פריקה") ושוב טעינה. כל טעינה "מזקינה" את הסוללה, ולכן, לדוגמה, מחשב נייד חדש יעבוד ארבע שעות אחרי טעינה מלאה, אבל מחשב בן שנתיים ימשוך רק שעה וחצי. אורך החיים של הסוללה הוא מספר מחזורי הטעינה/פריקה (שימוש) שניתן לבצע עם הסוללה לפני שהיא מפסיקה להיות שימושית. מסתבר שלאופן בו אנו טוענים את הסוללה יש השפעה מרחיקת-לכת על אורך החיים שלה – אם נעבוד נכון, הסוללה תשמש אותנו שנים רבות. הנה כמה כללים שכדאי לזכור:

השפעות על הספק הסוללה

השפעת טעינות על הספק הסוללה

השפעת טעינות על הספק הסוללה

הטעינה, המחדשת את חייה של הסוללה, היא גם זו שהורגת אותה באיטיות: אם, לדוגמה, אתם יכולים לשוחח בטלפון החדש שלכם במשך עשר שעות אחרי טעינה מלאה, לאחר כ-200 טעינות תוכלו לשוחח בו כתשע שעות בלבד. זאת הסיבה שמכשירים כמו טלפון סלולרי ומחשב נייד מרגישים "זקנים" אחרי שנתיים: אנחנו מטעינים אותם כל הלילה, אבל נגמר להם הכח אחרי מעט מאוד זמן. עכשיו אנחנו יודעים שהבעיה אינה במכשיר, אלא בסוללה: החליפו אותה, והוא יתנהג כמו חדש.

בגרף ניתן לראות כיצד הספק הסוללות יורד ככל שאנו מרבים לטעון אותן. בניסוי, נלקחו סוללות שהיו כבר בשימוש (ולכן ההספק ההתחלתי שלהן נע בסביבות 88%-94%). ניתן לראות את הירידה בהספק ככל שמספר הטעינות עולה והגרף מתקדם ימינה.

קיים גורם נוסף המשפיע על קצב ירידת ההספק, והוא עומק הפריקה. לא להיבהל, מדובר בגורם פשוט למדי: עד כמה היתה הסוללה מרוקנת כשהתחלנו לטעון אותה. הטבלה הבאה מראה כי אם נטען את הסוללה בכל פעם שמתבצעת פריקה של 10% (כלומר, הסוללה מצביעה על כך שהיא טעונה ב-90%), נוכל לטעון אותה 4700 פעמים לפני שהסוללה תרד להספק של 70% בלבד מההספק המקורי המירבי שלה. לעומת זאת, אם נחכה שהסוללה תתרוקן לגמרי (100% פריקה) לפני שנטען אותה, היא תזדקן למצב של 70% תוך 500 טעינות בלבד.

עומק הפריקה מחזורי פריקה

עומק פריקה של 100%

עומק פריקה של 50%

עומק פריקה של 25%

עומק פריקה של 10%

500

1500

2500

4700

 

בחישוב זריז (עומק פריקה כפול מחזורים), ניתן לראות שפריקה של 50% תיתן לנו אורך חיים מקסימלי, השקול ל-750 טעינות מלאות (טעינה מאפס עד מאה), בעוד שטעינה בכל פעם שהסוללה מגיעה ל-90% (כלומר אחרי פריקה של 10%) תספק לנו שווה-ערך ל-470 טעינות מלאות.

מתח וחום

גורמים נוספים המשפיעים על הזדקנות הסוללה הם מתח הטעינה והטמפרטורה. על המתח אין לנו יותר מדי שליטה – הוא מוגדר על-ידי יצרן המטען, ואין דרך לשנות אותו. הדבר היחיד שאנחנו יכולים לעשות הוא להשתמש במטען אמין שאושר על-ידי היצרן. במקרים בהם הסוללה נטענת דרך חיבור USB (לדוגמה – טלפון הנטען דרך החיבור למחשב), יש לוודא שהכבל תקין ושהמחשב מתוצרת טובה.

על הטמפרטורה יש לנו יותר שליטה, וכאן חשוב לשים לב: אל תתנו לטמפרטורה של המכשיר לעלות על 30 מעלות. טעינה במקום חם (בתוך רכב חונה, לדוגמה) תקצר את חיי הסוללה. זיכרו, שפעולת הטעינה עצמה מייצרת חום. את טמפרטורת הסוללה ניתן לבדוק כיום במספר מכשירים, למרות שברובם היא מתחבאת בתוך מסכי מידע לטכנאים.

עצה נוספת, ששמעתי כבר ממספר מומחים לאנרגיה (ביניהם דייב פרימן, מומחה להספק בחברת Texas Instruments), היא לא לטעון את הסוללה עד הסוף: ככל שהסוללה טעונה יותר, המטען "עובד קשה יותר" כדי להמשיך ולטעון אותה, וכתוצאה מכך נוצר חום. ההמלצות נעות בין טעינה עד 85% אחוזים לבין טעינה עד 90%. בתחום זה, המטען והסוללה עדיין לא מתחממים יותר מדי. בטלפונים יש לעצור את הטעינה ידנית באמצעות ניתוק הטלפון מהמטען; במחשבים ניידים, אפשר לפעמים לבצע זאת באמצעות תוכנה שמגיעה עם המחשב (מחשבי ThinkPad של לנובו, לדוגמה, מגיעים עם תוכנה בשם ThinkPad Power Manager), המאפשרת לקבוע מתי תתחיל ותפסיק ההטענה בהסתמך על אחוזי הסוללה שנותרו.

נייד-נייח

כפי שראינו, הטעינה עצמה יוצרת חום, ולכן כדאי לא לבצע אותה ללא צורך. לדוגמה: אם ברשותנו מחשב נייד, ואנחנו משתמשים בו רוב הזמן בבית או בעבודה כשהוא מחובר לחשמל, המטען מייצר חום המועבר לסוללה, דבר שמקצר את חייה. לכן, במקרה כזה, כדאי להוציא את הסוללה מהמחשב ולהסתמך רק על החשמל מהשקע שבקיר.

עכשיו יש לנו סוללה המנותקת מהמחשב – מה עושים איתה? מחקרים מראים שכדאי להגיע למצב של 40% טעינה ואז לאחסן במקום קריר ויבש. אחסון של סוללה ריקה לגמרי יגרום – ניחשתם נכון – לקיצור חייה.

למקרה הצורך

כפי שכבר שמתם לב, סוללות אינן חפצים עמידים במיוחד. לכן אין טעם לקנות אחת "שתהיה בבית", "על כל צרה שלא תבוא" או מכל סיבה אחרת, פרט לצורך ממשי. שעון החול הקובע את אורך חייה של הסוללה מתחיל לעבוד מרגע צאתה מפס הייצור, ולכן אין טעם לקנות כי אולי נצטרך מתישהו או בגלל שנתקלנו במחיר מציאה. צריכים סוללה עכשיו? קנו. אחרת – חכו עד שתצטרכו.

אם אתם כבר מחפשים סוללה לשימוש מיידי, לכו על סוללה בעלת הספק גבוה. לדוגמה – תשעה במקום שישה תאים בסוללה למחשב נייד, או סוללה בעלת מספר גבוה יותר של mA (מיליאמפר). הסוללה "תחיה" אותו זמן כמו סוללה בעלת הספק נמוך יותר, אבל תיתן לכם יותר כח במהלך חייה.

כוונו את "מד הדלק"

מד סוללה לטלפון חכםלטלפונים, למחשבים ניידים ולשאר צרכני הסוללות ה"כבדים", יש "מד דלק", המציין את אחוזי הסוללה שנשארו. המדים הללו די מדויקים, אבל ייתכנו בהם סטיות מזעריות מהמדידה המדויקת. ככל שנטען את הסוללה יותר, הסטיה הזו עלולה להתגבר. שימו לב – לא מדובר בסוללה ריקה המוצגת כמלאה, אלא בשינויים של מספר אחוזים לכאן או לכאן. כדי לבצע "אתחול" למדים הללו, יש לרוקן את הסוללה עד שהמכשיר אינו מסוגל לפעול עוד באמצעותה. בדרך כלל, מספיק להשאיר את המכשיר דולק ולחכות לכיבוי העצמי. לאחר מכן, יש לטעון את הסוללה עד ל-100%. מד האנרגיה הפנימי יקרא את הנתונים, יכוונן את עצמו ויתן לנו מעכשיו קריאה מדויקת יותר.

לעצה הזו מתלווה אזהרה: אל תרוקנו את הסוללה לגמרי – מארז הסוללה מכיל מחשב מזערי, שצריך חשמל כדי לעבוד. אותו מחשב שולט בטעינה באופן מוחלט, ואם הוא לא עובד – הסוללה לא תיטען. אם הסוללה ריקה עד כדי כך שהמחשב שבתוכה לא מסוגל לפעול ולאפשר לה להיטען, היא אבודה. נכון, יש כאן מלכוד, וכדאי לנו לא להיתקל בו. אם הטלפון שלכם נכבה כי אין לו כבר כח, אל תדליקו אותו שוב כדי לסחוט ממנו עוד כמה שניות של עבודה – אתם מרוקנים את הסוללה מתחת לקו האדום, ואולי לא תוכלו לטעון אותה שוב לעולם.

מסקנות

  • בדרך כלל, יש לטעון את הסוללה לעתים קרובות. היוצא מן הכלל הוא כאשר הסוללה לא תהיה בשימוש במשך זמן ממושך – במקרה כזה, יש לטעון אותה עד ל-40% ולאחסן במקום קריר.
  • הטעינו את הסוללה כשהיא מגיעה ל-50%. הפסיקו את הטעינה כשהיא מגיעה ל-85% (אני טוען את הסוללה מעבר ל-85% רק כאשר אני חושב שאצטרך את מלוא ההספק שלה. לדוגמה – לפני יום טיול שבו אצטרך את 15 האחוזים האחרונים).
  • יש להימנע מפריקה "עמוקה" של הסוללה – כדאי לטעון אותה לפני שהיא מגיעה לאחוזים בודדים.
  • שימרו על הסוללה מפני חום: אל תאחסנו אותה ברכב חונה, אל תשימו את הטלפון שלכם על ה"דשבורד" וגם לא מעל מכשיר חשמלי הפולט חום.
  • יש לאחסן את הסוללה במקום קריר, אבל לא קריר מדי: אין לאחסן סוללות לי-יון במקפיא (בניגוד לעצה העתיקה בנוגע לסוללות אלקליין).
  • אם המחשב הנייד שלכם מחובר רוב הזמן לחשמל, ואם הוא מסוגל לעבוד כשהסוללה לא בתוכו – הוציאו אותה, אחסנו במקום קריר והכניסו רק כשאתם באמת צריכים.
  • מאחר שסוללות לי-יון מתחילות "להתיישן" ברגע ייצורן, אין טעם לקנות אותן רק כדי "שיהיו בבית" או לצורך עתידי כלשהו. בקניית סוללות, שימו לב לתאריך הייצור, ואל תקנו סוללות ישנות, גם אם הן מוצעות לכם במחיר מוזל במיוחד.