אוג 212015
 

אם זכרוני אינו מטעני, סיפרתי כאן על בעיות הזיכרון שלי לא פעם. הנה דוגמה נוספת: אני בפגישה, בהרצאה או סתם מטייל, ורוצה קצת שקט מהטלפון. לכן אני משתיק אותו. שלושה ימים לאחר מכן, אנשים מתלוננים שאני מסנן אותם – רק מפני ששכחתי להפעיל מחדש את הצלצול בסיום הפגישה, ההרצאה או הטיול. אם זה קרה לכם פעם (ובטח אם זה קרה לכם יותר מפעם אחת), המאמר הזה בשבילכם.

לפני די הרבה זמן, נתקלתי ביישומון (אפליקציה) בשם "!Shush", שזוכר עבורי להפעיל מחדש את הצלצול בטלפון. רגע לפני שאמשיך, יש לי הודעה שתצנן עבור חלקכם את ההתלהבות: !Shush מיועד לבעלי מערכת ההפעלה Android בלבד, לצערי – חברת Apple לא מרשה לתוכנות להשתיק ולהפעיל את הצלצול על דעת עצמן, ולכן אין (וכנראה גם לא תהיה) גרסה ל-iPhone. אם ברשותכם מכשיר אנדרואידי, אתם מוזמנים להמשיך ולקרוא.

שקט לזמן מוגבל

בכל פעם שתעברו למצב שקט,

מעבר למצב שקט

תוצג בפניכם האפשרות להגביל את ההשתקה לזמן מסוים. תוכלו לכוון זאת באמצעות החוגה או לחצני "+" ו-"-" במרכז המסך. בשעה היעודה, הטלפון יחזור לבד למצב הצלצול הרגיל שלו. גאוני, נכון?

כוונון זמן השתקה

בנוסף, תוכלו לכוון את עוצמת הצלצול לאחר תום תקופת ההשתקה, באמצעות הבורר בצד השמאלי התחתון של המסך.

שונאים ירוק? מה דעתכם על כתום? ורוד? סגול? ויש עוד צבעים:

כוונון זמן השתקה - גם בצבעים אחרים

בכל רגע נתון, תוכלו לפתוח את מסך ההתראות (נוטיפיקציות), לבטל את ההשתקה ולהפעיל את הצלצול מחדש:

מסך ההתראות

אם נראה לכם שאני מתלהב, זה רק מפני שאני באמת מתלהב – !Shush היא תוכנה חינמית, אינני המפתח ואיני מקבל אחוזים על הפצתה. אני פשוט חושב שהיא אידיאלית עבור כל אחד, בוודאי עבור אנשים שכחנים כמוני.

יול 052015
 

עם פרסום המאמר תִּזְכֹּרֶתזֶה, קיבלתי מספר אימיילים עם שאלה כמעט זהה: איך עשית את זה? איך מוסיפים ניקוד לטקסט בעברית? האם אפשר לעשות זאת גם במסמכים במחשב, או רק בדפדפן? מה לגבי טלפון חכם? וטאבלט?

סימני ניקוד

סימני הניקוד (קמץ, פתח, חיריק וכל השאר) מופיעים בעברית כחלק מהאות: מתחתיה, בתוכה ומעליה. בעולם הדיגיטלי, הניקוד מתווסף אחרי האות, כלומר: יש להקליד את האות הרצויה ולאחריה את הניקוד, והמחשב כבר "ישתול" את הניקוד במקום המתאים באות. לדוגמה: אם נקליד את האות "א":

א

 

ואחריה נקליד קמץ (עוד מעט נראה איך עושים זאת), הוא יופיע מתחת לאות ולא אחריה:

אָ

 

כלומר, הקלדה עם ניקוד היא בעצם הקלדת אות וניקוד, אות וניקוד – ולפעמים אף יותר. לדוגמה: אות+דגש+ניקוד. אפשר גם להקליד קודם את המילה בשלמותה, ואז למקם את הסמן אחרי כל אות ולהוסיף את הניקוד.

הצגת ניקוד בעברית הינה תכונה מובנית בכל מערכת הפעלה מודרנית, כלומר: היא זמינה בכל תוכנה שהיא, וכמעט בכל גופן (פונט). ייתכן שתיתקלו בגופן מסוים שלא תוכנן למשימה, ולכן לא יהיה ניתן להציג בו ניקוד; אך כל הגופנים המגיעים עם Windows, לדוגמה, תומכים באופן מובנה בניקוד. עכשיו רק נותר לנו לברר איך מקלידים את סימני הניקוד – וזה נעשה אחרת בכל מערכת (טיפ: קיראו עד סוף המאמר כדי ללמוד על אפשרות שתעבוד בכל המערכות).

הוספת ניקוד ב-Windows 8

החל מ-Windows 8, ניתן להקליד ניקוד בדרך הבאה: מקמו את הסמן אחרי האות הרצויה, ואז לחצו על מקש Alt הימני בתוספת אחת מהאותיות הבאות:

Alt ימני בתוספת סימן תוצאה
ק קמץ אָ
פ פתח אַ
ח חיריק אִ
ש שווא אְ
צ צירה אֵ
ס סגול אֶ
ו חולם אֹ
\ קובוץ אֻ
ד דגש, שורוק, מפיק אּ
' ש ימנית שׁ
/ ש שמאלית שׂ
ר חטף-קמץ אֳ
] חטף-פתח אֲ
ב חטף-סגול אֱ

 

אם תשתמשו במקלדת הווירטואלית של Windows (הנקראת "לוח מקשים על המסך"), זה ייראה כך:

המקלדת הווירטואלית של Windows 8.1

המקלדת הווירטואלית של Windows 8.1

הוספת ניקוד במערכות Windows ישנות יותר

השימוש באות הראשונה של סימן הניקוד (ק' עבור קמץ וכד') די חדש; במערכות הפעלה ישנות יותר, כגון Windows 7, יש לוודא שמקש Caps Lock לחוץ, ואז ללחוץ על צירוף של Shift ומספר בשורת המספרים העליונה במקלדת:

Shift בתוספת סימן תוצאה
; שווא אְ
1 חטף-סגול אֱ
2 חטף-פתח אֲ
3 חטף-קמץ אֳ
4 חיריק אִ
5 צירה אֵ
6 סגול אֶ
7 פתח אַ
8 קמץ אָ
9 ש שמאלית שׂ
0 ש ימנית שׁ
חולם אֹ
= דגש, שורוק, מפיק אּ
\ קובוץ אֻ

ניקוד במכשירים ניידים

מקלדת עברית של SlideIT למכשירי אנדרואיד

מקלדת עברית של SlideIT למכשירי אנדרואיד

אייפון, אנדרואיד ודומיהם לא ניחנו ביכולת מובנית לנקד, אם כי הגופנים העבריים שלהם מסוגלים להציג ניקוד. עבור מכשירי אנדרואיד נוכל להתקין מקלדות מיוחדות, כגון SlideIT (בתשלום; ניתן להתנסות חינם למשך 15 ימים) עם תוסף עברית.

מכשירי iPhone ו-iPad ייאלצו לעבור תהליך "פריצה" לשם התקנת הניקוד, מאחר שמערכת ההפעלה שלהם אינה תומכת בהקלדת ניקוד (למעוניינים: חפשו בחנות Cydia את HebrewMenukad).

 

מקלדת וירטואלית

בכל מערכת בה תבחרו, תוכלו לנקד גם באמצעות מקלדת מבוססת-דפדפן: האתר שער לים מציע מקלדת וירטואלית הכוללת סימני ניקוד, בה תוכלו להקליד באמצעות לחיצה על כפתורים והעתקת הטקסט הנוצר. אתר Read-Hebrew מגדיל לעשות, ומציע, נוסף על המקלדת הווירטואלית, כפתור שיציע לכם לנקד כל מילה שהקלדתם. בנוסף, האתר ישמיע לכם את המילה המבוקשת – שימושי במיוחד עבור עולים חדשים. משתמשים עצלנים במיוחד מוזמנים לגשת לאתר נקדן, בו יוכלו להקליד טקסט בעברית ללא ניקוד, ללחוץ על כפתור ולקבל את הטקסט מנוקד כדבעי. מאחר שמדובר באתרי אינטרנט, ניתן להשתמש בכל האפשרויות הללו בכל מערכת: מחשב, טאבלט או טלפון. סימון הטקסט המנוקד, העתקה והדבקה זריזות – וְגַם אַתֶּם תּוּכְלוּ לְנַקֵּד אֶת דִּבְרֵיכֶם.

דצמ 242014
 

מזמן כבר רציתי לספר לכם על נושא כאוב, אבל בכל פעם שכחתי. אז הנה, עכשיו אני מספר: אני שכחן. זה לא שלפעמים אני שוכח – יותר נכון יהיה לומר שלעתים נדירות אני זוכר. המצב עד כדי כך גרוע, שפעם אפילו… על מה רציתי לספר? שוב שכחתי.

למזלי, יש סביבי אבזרי עזר לשכחן. דיברנו עליהם במסגרת מאמר על משימות ורשימות (זוכרים?). אבל לפעמים אני עדיין צריך תזכורות, ככה בקטנה: לקחת את הילדה מבית הספר ביום מסוים, להתקשר לחבר מהעבודה, ואפילו לקחת תרופה כשאני חולה. המשותף לכל הדברים הללו הוא שהם אמורים להתבצע בזמן מסוים, ומצד שני – הם אינם חלק מהשגרה, ולכן אני שוכח לבצע אותם.

לא תופתעו לגלות שגם במקרה הזה אני משתמש בכלים הדיגיטליים שברשותי. הפעם מדובר בלוח השנה: אם ידוע לי שהילדה מסיימת מוקדם ביום חמישי הבא, אני יוצר לעצמי תזכורת בדמות אירוע בלוח השנה, עם התראה מוקדמת שתאפשר לי להגיע לבית הספר בזמן. מכירים את המצב הזה, בו אתם מבקשים משהו ממישהו, והוא מבקש מכם להזכיר לו לטפל בעניין, ולכן אתם מבקשים ממנו שיזכיר לכם להזכיר לו וחוזר חלילה? כל אחד מאיתנו מנסה להתנער מהאחריות לזכור ולהטיל אותה על האחר – אבל אין בכך צורך: אם אני צריך להתקשר לחבר כדי להזכיר לו לעשות משהו, אני מתזמן "פגישה" עבור השיחה לזמן בו נראה לי שאהיה פנוי – לדוגמה, בערב אחרי כיבוי האורות של הילדים.

אירוע חוזר ביומן Google

אירוע חוזר ביומן Google

כשאני חולה (לא עלינו) וצריך לקחת תרופה בכל יום בשבוע הקרוב, אני יוצר אוסף של אירועים זהים באמצעות יכולות השכפול של תוכנת היומן שלי (Outlook קורא לזה "סדרה", יומן Google קורא לזה "אירוע חוזר"): לאירועים הללו יש תוכן ושעה זהים, אבל כל אחד מהם יארע ביום אחר – לדוגמה, מדי יום מיום שלישי הקרוב ועד ליום שני הבא בשמונה בבוקר (Outlook קורא לזה "מופע חוזר", יומן Google קורא לזה סתם "חוזר"). הטלפון, הטאבלט ו/או המחשב שלי יצפצפו בשעה היעודה ויזכירו לי להיות בריא.

סדרת פעילויות ב-Outlook. שימו לב למופע החוזר (לחצו על התמונה להגדלה)

סדרת פעילויות ב-Outlook. שימו לב למופע החוזר (לחצו על התמונה להגדלה)

מאי 132014
 

במאמר הקודם פרשנו את האפשרויות העומדות בפנינו בבואנו לרכוש מחשב חדש. חילקנו אותן באופן כללי למחשב נייח, מחשב נייד (לפטופ), טאבלט, מחשב היברידי (בין נייד לבין טאבלט) וטלפון (חכם, כמובן). ראינו שהקטגוריות אינן תמיד קשיחות – פאבלט, לדוגמה, היא קטגוריית ביניים, מכשיר שנע על הספקטרום שבין טלפון לטאבלט. הפעם, נחשוב על הצרכים והרצונות שלנו, המשתמשים, ונבחר במכשיר שישרת אותנו באופן הטוב ביותר.

Surface Pro מבית מיקרוסופט. טאבלט היברידי

Surface Pro מבית מיקרוסופט. טאבלט היברידי

כדי לקבל החלטה מושכלת, אבקש מכם לקחת דף ועט (גם מסמך Word יהיה טוב). יש? מעולה. אנא ענו בכנות על השאלות הבאות:

מה אני צריך? מה אני צריכה?

היצע המכשירים של חברת אפל. גם זו אפשרות

היצע המכשירים של חברת אפל. גם זו אפשרות

לשם מה אתם צריכים את המחשב? שאלה פשוטה לכאורה, אבל עלי להזהיר אתכם: הרצונות שלכם לא תמיד חופפים לצרכים, ולפעמים אפילו מנוגדים להם. לדוגמה, בבחירת רכב חדש, קל להתבלבל ולחשוב שאני צריך רכב ספורטיבי, חדיש ואדום, בעוד שלמעשה אני צריך רכב למטרת הסעת המשפחה: בעל חמישה מושבים, חסכוני בדלק ובעל כמה-שיותר-כוכבים במבחני ריסוק. הצורך ברכב אדום הוא פנימי – רצון בלבד – ואולי אוכל לשלב אותו עם הדרישות האחרות, אבל חשוב להבחין בין דרישות ורצונות.

אז בואו נתחיל שוב: לשם מה אתם צריכים את המחשב? האם אתם צריכים כלי עבודה לעריכת טקסטים, ליצירת מצגות ושאר אינטראקציות? האם אתם צריכים מכשיר שיעביר לכם את הזמן בנסיעות ארוכות, באמצעות קריאה, צפייה בסרטים והאזנה למוסיקה? ייתכן גם שכל התשובות נכונות.

כיתבו את מפרט הדרישות שלכם. הוסיפו את שמות התוכנות בהן תשתמשו – רשימה כמו "Word, דפדפן, Photoshop" תוכל לשמש לכם בסיס לקיטלוג התכונות שאתם צריכים מהמחשב.

איפה ומתי?

האם המחשב החדש אמור להיות בשימוש בבית או במשרד? בנסיעות? ברכב? בעמידה בתור בסופרמרקט? דמיינו את עצמכם ואת המשתמשים הפוטנציאליים האחרים (בני המשפחה?) משתמשים במכשיר החדש. כיתבו את כל סוגי המקומות שעולים בדעתכם. זיכרו לכתוב רק את שמות המקומות והסיטואציות בהם תצטרכו להשתמש במחשב – עוד לא הגענו לשלב הרצונות!

מה אני רוצה?

זה הזמן להתבטא: האם אתם רוצים משהו שאינו בגדר חובה? צריכים מחשב למשרד, אבל רוצים גם מסך מגע כי זה כיף (אבל לאו דווקא שימושי)? כיתבו כל מה שעולה בדעתכם – רק זיכרו לסמן את התכונות הללו כרצונות, אפשרויות או תוספות, כדי שתוכלו להבדיל בינן לבין התכונות שאתם באמת חייבים.

סיכום ביניים

קיבלתם רשימה המתארת את כל הדרישות שעולות על דעתכם ממחשב החלומות שלכם. הגיע הזמן לעבור על כל דרישה ולהתאים אותה לקטגוריות המתאימות. לדוגמה: שימוש בתוכנות עריכה וכתיבה המיועדות עבור Windows מצריך מחשב "אמיתי" – נייח, נייד, שולחני או היברידי; רוב התוכנות הללו אינן זמינות לטאבלטים או לטלפונים, ואינן נוחות לשימוש ממושך. בנוסף, מסכי מגע יתאימו בדרך-כלל פחות לתוכנות הדורשות מגע מדויק – עריכת תמונות, לדוגמה, הדורשת בחירה בפיקסלים ספציפיים ולא לחיצה על איזור גדול כמו כפתור.

דרישות סותרות?

ייתכן שהרשימה שלכם מכילה עכשיו קטגוריות סותרות: הצורך בזמינות ובאפשרות לערוך שיחות טלפון, מול הצורך במסך גדול או בתוכנות מבוססות-Windows (מחשב שולחני או נייד). במקרה כזה, ייתכן שאתם צריכים יותר ממכשיר אחד – טלפון כדי להיות זמינים, ומחשב "אמיתי" (נייד או נייח) כדי לבצע עבודה ליד השולחן.

שיקולים כספיים

מה אפשר לומר… רוצה, צריך ויכול הן שלוש מלים שונות, ולעתים גם סותרות. אם יש לכם צרכים או רצונות שגורמים לכם לחרוג מהתקציב, חישבו שוב עד כמה הם הכרחיים. לדוגמה, מסך מגע למחשב שולחני יכול להיות עסק יקר, ובדרך-כלל ניתן להסתדר בלעדיו.

מסקנות

מזל טוב: הגעתם לשורה התחתונה של הרשימה שערכתם, ויש לכם מושג לגבי המכשיר הבא שלכם. עכשיו אתם ניצבים, כמובן, בפני האתגר הבא: בחירת מכשיר מהקטגוריה שבחרתם, מתוך ההיצע העצום בשוק. מאחר שההיצע הזה משתנה כל הזמן (ומדי פעם נוצרות גם קטגוריות משנה חדשות – שמעתם כבר על השעונים החכמים?), כדאי בשלב הזה להסתייע במישהו שמכיר את המוצרים השונים ויוכל להמליץ לכם על מכשיר שיתאים בדיוק לצרכים (ולרצונות!) שלכם.

אם אתם צריכים (ורוצים!), אני כאן כדי לעזור.

מרץ 162014
 
מחשב עתיק (למצולם אין קשר למאמר)

מחשב עתיק (למצולם אין קשר למאמר)

בכל רגע נתון, מישהו שאתם מכירים שוקל רכישה של מחשב חדש. במחשבה שניה, קרוב יותר לוודאי שמדובר בעשרה או במאה ממכריכם, ואולי אפילו מדובר בכם! הסיבות לרכישת מחשב חדש רבות ומגוונות (אתם מוזמנים לדלג עליהן, או לסמן את כל האפשרויות המתאימות עבורכם):

  • אין לכם מחשב ואתם צריכים (או רוצים) אחד
  • יש מחשב (אולי אפילו יותר מאחד) בבית, אבל יש הרבה יותר בני משפחה מאשר מחשבים, וכולם רוצים (או צריכים) להשתמש בו בו-זמנית
  • המחשב הקיים איטי מדי
  • המחשב הקיים לא יכול להריץ תוכנות מסוימות
  • הדרישות שלכם מהמחשב השתנו – לדוגמה, פעם הספיק לכם מחשב שולחני בחדר העבודה, והיום אתם מעוניינים להשתמש בו גם לצפייה בסרטים מהספה בסלון
  • המחשב הישן נגנב
  • המחשב הישן נראה ישן ומשעמם – אם זה נכון לגבי רהיטים, זה בהחלט לגיטימי להרגיש כך כשמדובר באביזר שנמצא בשימוש יומיומי.

אני בטוח שתוכלו למצוא סיבות נוספות – אתם מוזמנים להוסיף אותן כתגובות למאמר.

בעבר, הבחירה היתה קשה: האם לבחור במחשב תוצרת יצרנית בינלאומית מוכרת או מקומית? האם לבחור במפרט כזה או אחר? להשתמש בחלקים קיימים של המחשב הישן (כמו מסך או מקלדת), או לנצל את ההזדמנות ולשדרג הכל? כיום, לעומת זאת, הבחירה קשה שבעתיים – לכל השיקולים הקיימים נוספו אפשרויות חדשות ומגוונות: האם לבחור במחשב נייח או נייד? מסך רגיל או מסך מגע? אולי טאבלט? ואולי אחד מיצורי הכלאיים ההיברידיים – מחשב נייד ההופך לטאבלט (או להיפך)?

לשאלות הללו אין תשובה אחת ויחידה, כמובן. הכל תלוי בצרכים וברצונות שלכם. הבה ונעשה קצת סדר, נתבונן באפשרויות הקיימות ונראה איך ישפיעו הצרכים והרצונות שלכם על הבחירה.

מחשב נייח

הכי מוכר. הכי פשוט. מערכת ההפעלה Windows היא הפופולרית ביותר למחשבים, ורוב התוכנות הקיימות יעבדו עליה. מחשב נייח הוא סמל ההתאמה האישית:

מחשב נייח. פשוט, רגיל, מוכר

מחשב נייח. פשוט, רגיל, מוכר

  • כמות הזיכרון ניתנת לבחירה – מגיגה בודד של זיכרון (ממש לא מומלץ, לכו על שניים לפחות) ועד לשמונה ואפילו 16 (ואפשר גם יותר)
  • גודל הדיסק הקשיח: 500MB, או 1TB, או יותר; דיסק בודד, שניים או אפילו יותר, כחלק ממערכת אל-כשל (RAID)
  • מסך: רגיל (יחס 3:4) או רחב (9:16), גדלים שונים, עם רמקולים מובנים או בלי, ועוד שלל אפשרויות
  • מקלדת: רגילה, ארגונומית או אלחוטית; ואולי משהו שונה לגמרי

…ועוד לא דיברנו על עכברים, מצלמות וציוד היקפי אחר.

רוב התוכנות הקיימות כיום למחשבים אישיים נוצרו עבור המחשב הנייח: לדוגמה, הן יוצגו טוב יותר על מסך גדול, בעוד על מסכים של מחשבים ניידים נקבל חלונות "חתוכים" או מוסתרים (שאלו כל מעצב גרפי שנאלץ לעבוד עם פוטושופ ושלל חלונותיה על-גבי מסך קטן). פעולות מסוימות יהיו נוחות יותר לביצוע עם מקלדת מלאה ולא מוקטנת (כמו במחשב נייד) או וירטואלית (על המסך, כמו בטאבלט): הקלדת מסמכים, עבודה שוטפת עם גליונות אלקטרוניים ועוד.

יתרונות: תוכנות מוכרות, אפשרויות גמישות ואינסופיות, מחיר זול יחסית, מסך גדול, נפח אחסון גדול.

חסרונות: לא נוח להזזה, נמצא במקום אחד בלבד, דורש מקום מיוחד משלו, או בקיצור – נייח.

מחשב נייד

ניידות היא שם המשחק

ניידות היא שם המשחק

גם המחשב הנייד נמצא עמנו כבר שנים רבות. הוא דומה מאוד לאחיו הגדול והנייח, בהבדל אחד משמעותי: הוא תוכנן להתנייד ממקום למקום, ולכן הוא קטן יותר וקל יותר (לפחות תיאורטית).

מערכת ההפעלה והתוכנות של המחשב הנייד זהות לאלה של המחשב הנייח. הציוד ההיקפי, לעומת זאת, מגיע מובנה: מקלדת מותאמת למידות המחשב, מסך קטן יחסית, משטח מגע במקום עכבר ועוד. אתם יכולים לחבר אליו ציוד אחר – מקלדת ועכבר אמיתיים, מסך גדול ורמקולים איכותיים, אבל אז תאבדו את כל היתרונות שבניידות. גם הבחירה ברכיבים שמתחת למכסה מוגבלת: מאחר שמדובר במערכת מוקטנת, היצרנים שולטים כמעט לחלוטין במפרט ומציעים מבחר מוגבל ביותר של אפשרויות בחירה: גודל הדיסק, כמות הזיכרון וזהו, כמעט.

מילות המפתח הן משקל וסרבול: ככל שהמסך של המחשב הנייד גדול יותר, כך המחשב גדול ומסורבל יותר לנשיאה; ככל שהסוללה מספיקה ליותר זמן, כך היא גדולה וכבדה יותר. ואל תשכחו את ספק הכח הגדול והכבד, על כבל החשמל המסורבל שלו.

יתרונות: תוכנות מוכרות, נייד.

חסרונות: אפשרויות מוגבלות להרחבה, מסך קטן, ציוד היקפי מוגבל. עלול להיות כבד מאוד ומסורבל, אפילו ללא מטען וציוד היקפי.

מחשב היברידי

לפני כעשור, ניסתה מיקרוסופט לקדם תחום שנקרא אז מחשב-טאבלט (Tablet PC): מחשב נייד עם מסך מגע ועט מיוחד (הנקרא חרט או סטיילוס) לכתיבה עליו. הניסוי לא הוכתר בהצלחה יתרה (למגינת לבו של כותב שורות אלה), אבל זכה לעדנה דווקא לאחר שחברת אפל הרימה את הכפפה והכריזה על מתחרה למחשב האישי בדמות הטאבלט שלה – iPad. בעקבות זאת, נוצר פלח שוק חדש, שהתמלא עד מהרה גם בטאבלטים המריצים את מערכת ההפעלה אנדרואיד של גוגל, וכהשלמה של המעגל – מיקרוסופט הוציאה את Windows 8, שיועדה להתנהג גם כמו Windows המסורתית וגם כמו מערכת "טאבלטית".

יוגה של לנובו: מחשב היברידי ואקרובטי (לחצו להגדלת התמונה)

יוגה של לנובו: מחשב היברידי ואקרובטי (לחצו להגדלת התמונה)

היברידיות מסוג אחר: XPS 12 של Dell

היברידיות מסוג אחר: XPS 12 של Dell

פועל יוצא מכך הוא הצפתו של השוק במחשבים מסוג חדש-ישן: מחשבים ניידים בעלי מסך מגע, המאפשרים לקפל את המקלדת ולהסתירה מאחורי המסך, או אפילו לנתקה כליל ולהשאיר רק את המסך בידי המשתמש. זאת, בכדי לקבל תחושה ונוחות שימוש של טאבלט, עם האפשרות לעבור למצב "עבודה" עם מקלדת ועכבר (או לפחות משטח מגע).

יתרונות: תוכנות מוכרות, נייד, ניתן לשימוש כמחשב וגם כטאבלט, נוח מאוד לשימושים מסוימים.

חסרונות: אפשרויות מוגבלות מאוד להרחבה, מסך קטן, ציוד היקפי מוגבל. לעתים "נופל בין הכסאות" – לא מספיק נוח כמחשב, לא מספיק קל ובעל שעות סוללה ארוכות כמו טאבלט.

טאבלט

כאמור, תחום זה נוצר על-ידי חברת אפל עם השקתו של iPad, והורחב על-ידי חברות שונות שייצרו טאבלטים הפועלים עם מערכת ההפעלה אנדרואיד של גוגל (וגם כמה שפועלים עם Windows 8). באופן כללי, מדובר במכשיר בעל מסך מגע בן 7-10 אינץ', המסתיר מאחוריו מעבד וזיכרון חלשים למדי – אך חסכוניים מאוד בצריכת סוללה.

טאבלטים טובים מאוד למטרות צריכת תוכן – קריאת מסמכים וספרים, צפיה בסרטים, גלישה באינטרנט וכמובן משחקים. המסך הקטן והיעדרה של מקלדת אמיתית מונעים מהטאבלטים לשמש בתפקידי כתיבה ועריכה משמעותיים.

טאבלטים: מגוון יצרנים, מגוון גדלים

טאבלטים: מגוון יצרנים, מגוון גדלים

יתרונות: נייד, נוח מאוד לשימושים מסוימים, חיי סוללה ארוכים.

חסרונות: מיועד לשימושים מוגבלים בלבד, תוכנות שונות מאלה של המחשב האישי והנייד, בדרך-כלל ללא ציוד היקפי.

טלפון נייד

לא, לא התבלבלתי – הטלפונים הניידים הולכים ותופסים את מקומם של המחשבים על שולחנם (ובעיקר בכיסם) של אנשים רבים. ההבדל המעשי היחידי כמעט בין טלפון נייד לטאבלט הוא הגודל. קיומם של טלפונים בגדלים שונים (ובראשם Note של סמסונג) מטשטש את ההבדל הזה, ומדגיש את העובדה שטלפון הוא בסך-הכל טאבלט עם היכולת להתקשר לאנשים. אפילו שם יש לטישטוש הזה בין הטלפון לטאבלט: פאבלט (phablet = phone + tablet).

עבור אנשים שרוצים להשתמש במחשב שלהם בעיקר לצריכת תכנים (צפיה בסרטים ושאר השימושים שפורטו לעיל), ומדי פעם לענות לאימייל או להתכתב בתוכנת מסרים כמו WhatsApp, הטלפון יכול להוות מכשיר טוב מספיק. ואם כבר יש ברשותנו טלפון שעושה כל מה שאנחנו צריכים, לשם מה לנו מחשב?

יתרונות: נייד (מאוד), נוח מאוד לשימושים מסוימים, חיי סוללה ארוכים, נמצא כבר ברשותם של אנשים רבים, אפשר גם להתקשר באמצעותו.

חסרונות: מיועד לשימושים מוגבלים בלבד, תוכנות שונות מאלה של המחשב האישי והנייד, מסך קטן.

יבול עדכני של טלפונים חכמים (נכון לכתיבת שורות אלה)

יבול עדכני של טלפונים חכמים (נכון לכתיבת שורות אלה)

ויש עוד

סקרנו בקצרה את הקטגוריות העיקריות. כפי שכבר ראינו, הקטגוריות הללו מכילות קטגוריות-משנה – לדוגמה, המחשבים ההיברידיים בעלי המקלדת (convertibles) לעומת אלה שאין להם מקלדת כלל (slates), או הקטגוריה בעלת השם המוזר פאבלט. את המאמר הבא נקדיש להשפעות הרצונות והצרכים שלנו על הבחירה בקטגוריות הללו.

ינו 142014
 

אם אתם קוראים את המאמר הזה מעל-גבי מסך המחשב, אתם כנראה מנויים לספק תשתית (הוט או בזק) ולספק אינטרנט (בזק בינלאומי, 012 או אחד מהספקים הרבים האחרים). אם אתם קוראים את המאמר ממסך הטלפון שלכם, כנראה שיש לכם חיבור לשירות האינטרנט של ספק הטלפון הסלולרי שלכם (פלאפון, סלקום, הוט מובייל וכו'). בנוסף, אתם מנויים ודאי לשירותי טלפון קווי (באמצעות הוט או בזק) ו/או סלולרי, במחיר קבוע או לפי שיחות, ואולי גם לערוצים שונים בטלוויזיה.

במסגרת המנויים שלכם, אתם משלמים בכל חודש סכומים קבועים לספקים השונים, ובנוסף תשלומים עבור דקות שיחה או תוספות שונות. מתי בפעם האחרונה עצרתם ובדקתם אילו שירותים בדיוק אתם מקבלים, על מה אתם משלמים וכמה, ולא פחות חשוב – כמה יעלו לכם השירותים הללו אצל ספק אחר?

מחליפים ספק

מזמן כבר ברור שהוצאות התקשורת אינן סתם מותרות – טלפון ואינטרנט הינם מצרכים חיוניים כיום (על טלוויזיה נוכל להתווכח בפעם אחרת). פערי המחירים בין הספקים השונים יכולים להגיע למאות ואף לאלפי אחוזים, ובכל זאת – רובנו לא ממהרים לעזוב את הספק הנוכחי שלנו ולעבור לספק אחר. למה?

ראשית, מדובר בבלבול מוח: כדי להצדיק מעבר כזה, עלינו ליצור רשימה של ספקים בתחום, לבצע סקר שוק ולברר מחירים וסוגי שירות, ולא פחות חשוב – לברר את טיב השירות והמוניטין של הספקים השונים.

שנית, מדובר בכאב ראש: הביורוקרטיה הכרוכה בהתנתקות מהספק הנוכחי ובהתחברות לחדש, הקשיים הטכניים הכרוכים בהתאמת הציוד שלנו לספק החדש, בשינוי ההגדרות ולפעמים גם בעדכון המשפחה והחברים בשינוי הזה (לדוגמה, כתובת אימייל אצל ספק האינטרנט).

אבל הסיבה העיקרית היא הנטיה הטבעית של המין האנושי לא לנקוף אצבע אם לא ממש חייבים. כנגדה, אני רוצה להזכיר לכם שיש גם מניעים טובים למעבר: המחיר, סוג השירות (שדרוג מהירות הגלישה או מעבר לתוכנית הכוללת מספר אינסופי של מסרונים) וגם איכות השירות.

רוצים להתגבר על העצלנות הטבעית ולהיווכח שהשד לא נורא כל-כך? יאללה, לעבודה.

כמה זה עולה לנו?

כדי לבדוק כמה אנחנו משלמים יחסית להיצע בשוק, עלינו לדעת קודם-כל כמה אנחנו משלמים. נשמע טפשי? ממש לא – מבצעים מסתיימים, חבילות גלישה מתעדכנות אוטומטית ושינויי מדד ומע"מ עושים אף הם את שלהם, כך שהסכום עליו סוכם עם הספק שלכם לפני שנתיים יכול היה להשתנות מספר פעמים מבלי שתרגישו. לכן, הדבר הראשון שעלינו לעשות הוא להשיג את הנתונים העדכניים מהספק, בדך-כלל רוחב-פס (מהירות גלישה) וסכום החיוב החודשי. ודאו שאתם יכולים לבטל את ההסכם הנוכחי שלכם (האם חתמתם על התחייבות לשלוש שנים? האם אתם משלמים עדיין על מודם או נתב?). חפשו את החשבונית האחרונה שקיבלתם, או – עדיף – דברו עם נציגי השירות של הספק בטלפון כדי לקבל תמונה מקיפה וברורה של מצב העניינים ביניכם.

אם אתם כבר מחזיקים את החשבונית האחרונה מהספק שלכם ביד, או משוחחים עם נציגי השירות, נצלו את ההזדמנות לעבור על רשימת השירותים, וודאו שאינכם משלמים על שירות שאינכם צריכים: עלון אלקטרוני שהספק שלכם מחייב אתכם עליו בכמה שקלים (ואתם יכולים לקבל בחינם במיליון מקומות אחרים), תוכנת אנטי-וירוס בתשלום חודשי (שאתם יכולים להשיג חינם אין כסף), ועוד דרכים שונות לעשות עליכם עוד כמה גרושים פה ושם. כשאתם מדברים עם הספק שלכם, אל תשכחו להורות לו לבטל את השירותים הבלתי-נחוצים הללו.

עכשיו, כשאנחנו יודעים היכן אנו עומדים, אפשר לצאת לשוק ולהשוות מחירים.

עושים שוק

השוואת מחירים באתר כמהזה

השוואת מחירים באתר כמהזה

הצעד הבא הוא ליצור רשימה של הספקים בתחום: אם מדובר על החלפת ספק התשתית, המועמדים היחידים (נכון לכתיבת שורות אלו) הינם בזק והוט. בתחום ספקי האינטרנט קיימים 012, נטוויז'ן, אינטרנט רימון ועוד, וכך לכל תחום יש רשימת ספקים משלו. ודאי תשמחו לשמוע שיש מי שעשה עבורכם את העבודה:

  • באתר הממשלה גוב-נט תוכלו למצוא עמוד המוקדש לספקי אינטרנט (שירות ותשתית), ובו רשימות ספקים מעודכנות.
  • עמוד אחר באתר הממשלה מכיל קישורים לחברות הטלפוניה, הסלולר, הטלוויזיה והלוויין (שימו לב לקישורים בצד ימין של העמוד).
  • כמהזה הינו אתר המוקדש להשוואת מחירים. בעמוד הבית של כמהזה תוכלו למצוא השוואות מפורטות בין חברות שונות, בהתבסס על מחירים, רוחב-פס, הטבות, ואפילו דירוג הגולשים.

מידע נוסף שלא יסולא בפז הינו המלצות מחברים, קרובי משפחה, עמיתים לעבודה וכל אדם אחר שאתם סומכים על שיפוטו. שאלו את מכריכם על רשמיהם, חוויותיהם ודעתם (בטלפון, באימייל או באמצעות פרסום שאלה לקהל הרחב בפייסבוק) , ותקבלו מידע יקר-ערך שלא תמצאו בנתונים היבשים שבאתרים – באיזו חברה מחכים שעות בתור, איזו חברה תשמח לענות לכל שאלה אבל תתעלם מנסיונות ההתנתקות שלכם ועוד תובנות מעניינות.

החלטתם שכדאי לעבור? יש לכם ספק מועדף? נהדר. הבה נעבור לצעד הבא.

מתחברים

החלק הכי קל וכיפי: מתקשרים לספק המועדף עלינו ומבקשים להתחבר. נותנים את מספר כרטיס האשראי ועוד פרטים, ומקבלים כרטיס סים/שם משתמש וסיסמה/כל דבר אחר שיסמל את ההתקשרות בין הצדדים. עכשיו צריך להגיד שלום לספק הישן. זה דווקא הרבה יותר קל מכפי שאתם חוששים.

מתנתקים

פעם, הייתם צריכים להתקשר לספק אותו החלטתם לנטוש, לחכות בתור הטלפוני (למה שהוא ישקיע בקווים עבור לקוחות לא מרוצים?) ולעמוד בסחבת הביורוקרטית (למה שהוא יקל על עזיבת לקוחות?). חוקים באדיבות כנסת ישראל, בשילוב עם אתר אינטרנט ייחודי, הפכו את המטלה לפעולה קלה ואפילו כיפית: גשו לאתר נתק, ובשלושה צעדים פשוטים הגישו בקשת התנתקות מהספק – האתר אפילו ישלח את הבקשה בשמכם ישירות לספק בפקס ויחזור אליכם עם אישור המשלוח, כדי שלספק לא יהיה אף תירוץ. הספק מחויב להיענות לבקשתכם תוך שלושה ימי עסקים, מבלי ליצור אתכם קשר כדי לעכב את ביצוע הפעולה. אתר נתק הינו יוזמה פרטית של שני אנשים – נתנאל וכשטיין ואריק מלול, ואני רוצה לנצל את ההזדמנות ולהודות להם על פועלם למען הצרכנים. יותר מעשרת אלפים אנשים משתמשים בשירותי האתר מדי חודש, ואתם מוזמנים להצטרף אליהם.

אתר נתק

אתר נתק

נהנים

זהו, סיימנו. אתם יכולים להתרווח וליהנות מספק אדיב יותר, ממהירות גלישה גבוהה יותר וממחיר זול יותר. נכון שלא היה נורא כל-כך?

יול 232012
 

כולנו כבר יודעים שאבטחה היא נושא חשוב. ועדיין, אנחנו נוטים להתעצבן כשאתר רוצה שנירשם אליו ונזין שם משתמש חדש וסיסמה. "עוד סיסמה? איך אני אזכור את כל הסיסמאות האלה?" וכך אנו נוטים להשתמש בסיסמאות פשוטות וניתנות לזכירה בקלות, כמו "1111" או תאריך הלידה שלנו, או שאנחנו משתמשים באותה הסיסמה עבור כל האתרים והתוכנות בהם אנחנו משתמשים.

טעות חמורה.

סיסמאות, כמו מפתחות, נועדו למנוע מגורמים בלתי-רצויים גישה למקומות פרטיים, חשובים או סתם אישיים. כמו מפתחות, נרצה שהם יהיו משוכללים, כדי שלא כל אחד עם סיכת ראש יוכל לפרוץ לנו הביתה (או לתיבת הדואר). כמו מפתחות, לא נראה להשתמש במפתח מאסטר, כדי שאם מישהו ישיג גישה למקום שמור אחד, הוא לא יוכל להשתמש במפתח כדי להגיע לכל שאר המקומות. וכמו מפתחות, גם אוסף של סיסמאות יכול להכביד (אם כי, למזלנו, הוא אינו יכול להרעיש, לקרוע כיסים או ליפול לנו על הרגל). הבה נסקור מספר כללי בטיחות וטיפים שיעזרו לנו להתנהל נכון עם סיסמאות.

עצור, סיסמה! ג'ימייל בתחקור ביטחוני

עצור, סיסמה! ג'ימייל בתחקור ביטחוני

כללי בטיחות

צרו סיסמאות מורכבות

כדי לפרוץ לחשבונות משתמשים, נעזרים הפורצים בדרך-כלל בתוכנות מחשב שעוזרות להם "לנחש" סיסמאות. תוכנות כאלה יכולות לנסות צירופים שונים במהירות מדהימה, וכך לכסות אפשרויות רבות ולהגדיל את הסיכוי לפגיעה בסיסמה הנכונה. לדוגמה, הקוד הסודי של כרטיס אשראי מורכב מארבע ספרות. כדי למצוא אותו, יש לנסות את הצירוף "0000", אחר-כך את "0001" וכו', עד ל-"9999". בסך-הכל, מדובר בעשרת אלפים צירופים – ממש לא הרבה בשביל מחשב מודרני. למעשה, כל מחשב שיוצר בעשור האחרון מסוגל לספור מאפס עד מיליון תוך פחות מאלפית שניה. כדי להרתיע פורצים (ותוכנות), נוכל להגדיל את אורך הסיסמה שלנו. לדוגמה, הגדלת מספר הספרות לחמש משמעותה 100,000 צירופים (מ-"00000" עד "99999"), פי עשרה מהמספר הקודם, וזאת באמצעות הוספת סיפרה אחת בלבד! הוספת אותיות לסיסמה בנוסף לספרות תגדיל את המורכבות של כל תו – בנוסף לספרות בין 0 ל-9, אפשר יהיה גם להקיש כל אות בין א' לת', ובכך להגדיל את המורכבות של כל תו ל-37 אפשרויות (10 ספרות + 22 אותיות + 5 אותיות סופיות) במקום העשר הקודמות (ספרות בלבד). ארבעה תווים יתנו לנו מורכבות של 1,874,161 צירופים שונים – מ-"0000" ועד "תתתת", וחמישה תווים יזניקו אותנו ל-69,343,957 אפשרויות. ככל שנוסיף סוגי תווים (אותיות אנגליות קטנות וגדולות, תווים מיוחדים כמו "+" או "%") ונגדיל את מספרם, נוכל להגיע לסיסמה שיקשה מאוד על תוכנת מחשב לפצח בזמן סביר.

פורצי המחשבים נעזרים לא רק בתוכנות, כי-אם גם בשכל ישר. אנשים רבים משתמשים במידע קיים עבור הסיסמאות שלהם – ממספר הטלפון שלהם ועד לתאריך הלידה. מאחר שהמידע הזה זמין לכל וניתן להשגה בלי בעיות, לא כדאי להשתמש בו. בסרטים, הכספת נפתחת לאחר שהפורץ מנסה את תאריך הלידה של הילדים, את שם הכלב או צירוף פשוט, כמו "12345". הרבה פעמים, התיאור הזה לא רחוק מהמציאות. בקטגוריה זו נכללות סיסמאות כמו "password1", "סיסמה", "1998" ואפילו "123qwe" – לא צריך להיות גאון כדי להסתכל על לוח המקשים ולמצוא צירופים פשוטים.

אתרים מסוימים מקשים עלינו לאבטח את עצמנו – הם מגבילים אותנו לאותיות קטנות באנגלית, או לספרות בלבד, או לאורך סיסמה של שמונה תווים לכל היותר. צרו את הסיסמה החזקה ביותר שאתם יכולים, בהתחשב במגבלות שמטילים האתרים הללו – אל תחזרו על אותו תו פעמיים, אל תיצרו מלים או מספרים בעלי משמעות ואל תחזרו על סיסמאות.

השתמשו בסיסמאות שונות

אמרתי זאת כבר, ואומר זאת שוב: כשאתם משתמשים בסיסמה אחת לכל האתרים ולכל המחשבים אליהם אתם ניגשים, מי שיכול לגשת למקום אחד יוכל לגשת לכולם. אם נתתם את הסיסמה לחבר כדי שיוכל לבדוק עבורכם אימייל בעודכם בטיול, הוא יוכל גם לגשת לחשבון הבנק שלכם. אם אתם משתמשים בחשבון אחד במחשב עבור כל בני הבית וכולם יודעים את הסיסמה, יש לכולם עכשיו גם גישה לחשבון האשראי שלכם (יש לכם ילדים? חישבו מה הם יכולים לעולל עם המידע הזה…).

הפתרון פשוט: השתמשו בסיסמה שונה עבור כל אתר ועבור כל חשבון. כך תוכלו לשלוט ברמת הגישה שיש לאנשים אחרים לחיים הפרטיים שלכם, וגם לצמצם נזקים במקרה שאחת הסיסמאות דולפת. וזה קורה: מדי פעם, אנחנו שומעים על סיסמאות שנגנבו מאתר כלשהו. כדאי מאוד, שגם אם מישהו פרץ לאתר הקניות האהוב עלינו וגנב את שם המשתמש והסיסמה שלנו שם, הוא לא יוכל להשתמש במידע הזה כדי להיכנס בשמנו לאתרים אחרים ולחגוג על חשבוננו.

שנו את הסיסמאות מדי פעם

ואל תשתמשו בהן שוב, גם לא עבור חשבונות אחרים. כך תוכלו להקשות על פורצים, שייאלצו להתחיל מהתחלה בכל פעם. אתרים מסוימים (בעיקר בנקים) אף יכריחו אתכם לעדכן את הסיסמה בכל חודשיים-שלושה. זהו טווח הזמן המקובל, וכל המקצר – הרי זה משובח (כן, אני יודע – גם מסובך).

אתר Live של מיקרוסופט בודק אישור כניסה

אתר Live של מיקרוסופט בודק אישור כניסה

אל תשמרו את הסיסמאות שלכם במקום גלוי

את הכותרת לעיל הייתי רוצה לנסח כ"אל תשמרו את הסיסמאות שלכם בכתב, בשום מקום", אבל אני מציאותי. קשה לזכור סיסמה ארוכה ונטולת משמעות (בלי שמות, תאריכים או מלים ידועות – זוכרים?). קשה עוד יותר לעשות זאת עם סיסמאות שונות עבור כל אתר וחשבון – לרובנו יש יותר מעשרה חשבונות הדורשים סיסמה (מחשב בבית ובעבודה, ספק אינטרנט, תא קולי, כתובת אימייל אחת או שתיים, הקוד של הרכב, כרטיס האשראי ועוד, ואפילו לא דיברנו על אתרי קניות, בנקים ותשלומי חשבונות). ראיתי כבר סיסמאות כתובות על פתקים שהוצמדו לצג המחשב, כאלה שהודבקו מתחת למקלדת וגם כאלה שנשמרו בצורה מאוד מסודרת במסמך במחשב. כל האמצעים הללו נגישים מדי, וכל פורץ (פיזי הפעם) יוכל לגלות את הסיסמאות ולעשות בהן שימוש זדוני.

מה עושים? מצפינים. תוכנות שונות (בהן נדון בהמשך) יעזרו לנו לשמור את אוסף הסיסמאות שלנו. התוכנות הללו מוגנות אף הן באמצעות סיסמה, אבל עכשיו עלינו לזכור רק סיסמה אחת. נוכל לדמות זאת למפתחות המונחים בכספת – עכשיו עלינו לשמור רק על מפתח הכספת. מצד שני, אם מישהו יניח את ידו על המפתח הזה, הכל אבוד – הוא יוכל לגשת לכל שאר המפתחות. לכן, שימרו מכל משמר על הסיסמה הראשית, זיכרו אותה בעל-פה, אל תכתבו אותה ואל תשתפו אותה עם אף אחד.

אל תשתפו אחרים בסיסמאות שלכם

אני לא מדבר כאן על אנשים שאנחנו לא בוטחים בהם – זה מובן מאליו. אבל גם אנשים שאנחנו מכירים ואוהבים יכולים לגרום לפגיעה בנו – אולי הם לא מקפידים על אבטחת המידע שלהם, הסיסמה שנתתם להם כתובה אצלם איפשהו וכל אחד יכול לקרוא אותה? אולי הם חושבים שהסיסמה שנתתם להם היא סיסמה טובה ולכן הם משתמשים בה בעצמם? ואולי הם חושבים שהיא סיסמה ממש מצוינת, ומספרים לכולם על החברים הגאונים שלהם שחשבו על סיסמה כל-כך מקורית?

טוב, בואו לא נגזים; ועדיין, שיתוף סיסמאות אינו רעיון טוב – הוא רק מגדיל את הסיכון. במקרה שאתם צריכים לשתף מישהו בסיסמה כדי שיבצע עבורכם פעולה כלשהי, אל תשכחו לשנות אותה מייד אחרי שהוא סיים, כדי למנוע בעיות אפשריות.

עצות לעבודה עם סיסמאות

ייצור סיסמאות

סיסמאות אקראיות

סיסמאות אקראיות

כדי ליצור סיסמאות מאובטחות, עלינו להשתמש בתווים שונים ומשונים. אתרים שונים מציעים סיסמאות המיוצרות באופן אקראי לפי דרישה. לדוגמה, בכל פעם שתרעננו את הדף (לחיצה על F5) בעמוד הסיסמאות של סטיב גיבסון, תקבלו סיסמאות שונות. אתרים אחרים מציעים עמוד בו תוכלו לבחור את אורך הסיסמה וסוגי התווים (עם/בלי אותיות גדולות, עם/בלי מספרים וכו'). אם המאמר הזה גורם לכם להרגיש מעט פרנואידים, תוכלו לבקש מספר גדול מהרצוי של תווים ולבחור רק חלק מהם עבור הסיסמה שלכם כדי להרגיש בטוחים לגמרי.

ישנן גם תוכנות שכל תפקידן הוא לייצר סיסמאות, אך מאחר שהאתרים שציינתי עושים זאת לא פחות טוב ואינם מצריכים התקנה כלשהי, נדלג על התוכנות הללו.

טריק נוסף שאנשים משתמשים בו הוא הסתמכות על "בסיס סיסמה" קבוע, תוך שינוי חלקים בסיסמה בהתבסס על האתר עבורו אנו מייצרים אותה. לדוגמה, נבחר בצירוף "8jrs5" כבסיס לסיסמה. הסיסמה שלנו בבנק תהיה "8jrs5banK", הסיסמה לאתר כרטיס האשראי תהיה  "8jrs5visA" והסיסמה שלנו באתר הקניות איביי תהיה "8jrs5ebaY". עליתם על הנוסחה? כל הסיסמאות מורכבות מהבסיס ולאחריו שם האתר באותיות קטנות, כשהאות האחרונה של שם האתר גדולה. כדאי, כמובן, ליצור בסיס וכללי חיבור מורכבים יותר, אבל הרעיון נשאר. היתרון בשיטה זו הוא שימוש בסיסמאות שונות מצד אחד, כשמצד שני קל לזכור אותן. החיסרון הוא בפגיעות: מי שיעלה על הנוסחה שלנו יוכל להסיק ממנה את כל הסיסמאות שלנו, מתן סיסמה אחת לחבר מסכנת את כולן, וגם קשה לשנות אותן כל שלושה חודשים, מאחר שהן די קבועות עבור כל אתר.

תוכנות

תוכנות מסוימות יזכרו עבורנו סיסמאות, ואפילו יציעו אפשרויות נוספות. לדוגמה, כל דפדפן מציע כיום לזכור עבורנו שמות משתמש וסיסמאות עבור האתרים בהם אנו מבקרים. הדפדפן פיירפוקס מציע, נוסף על זכירת הסיסמאות ומילוין בעמודים הנכונים, גם הגנה על רשימת הסיסמאות באמצעות סיסמה ראשית, ואפילו סנכרון הסיסמאות בין המחשבים בהם אנחנו משתמשים. הנה מספר תוכנות נוספות:

RoboForm - גרסת אייפון

RoboForm – גרסת אייפון

תוכנה בשם SplashID מנהלת שמות משתמש וסיסמאות ומאפשרת למשתמש לחפש ולעדכן אותן. אם יש לכם טלפון חכם, תוכלו להתקין עליו גרסה ניידת של התוכנה שתסתנכרן עם המחשב שלכם. באופן זה, תוכלו לשאת עמכם את הסיסמאות שלכם לכל מקום, ולהיכנס לחשבונות שלכם גם אם אתם משתמשים כרגע במחשב שאינו שלכם. התוכנה עולה אמנם כסף, אבל מעריציה טוענים שהיא שווה כל שקל.

תוכנת ניהול סיסמאות אחרת בשם RoboForm מוסיפה תכונה מעניינת: נוסף על ניהול הסיסמאות וסנכרון אפשרי עם מכשיר הטלפון, היא אף תמלא עבורכם טפסים בעמודי אינטרנט באופן אוטומטי במבחר דפדפנים.

קיימות גם תוכנות חינמיות לניהול סיסמאות, למרות שאוסף האפשרויות שלהן מוגבל יותר. אחת מהן היא KeePass, המציעה גם מבחר תוספים ותוכנות לטלפונים שנכתבו על-ידי מתנדבים.

 סיסמאות ללא תווים

סמסונג גלקסי עומד על המשמר

סמסונג גלקסי עומד על המשמר

במקרים מסוימים, ניתן להשתמש בהגנה נטולת סיסמאות, או לפחות כאלה הדורשות הקלדה. לדוגמה, מחשבים ניידים מגיעים לפעמים עם קורא טביעות אצבע – הירשמו באמצעות התוכנה המסופקת עם המחשב ותוכלו להיכנס לחשבון שלכם בהינף אצבע ממש, ללא הקלדת סיסמה. טלפונים חכמים מסדרת גלקסי של סמסונג מציעים הגנה באמצעות ציור קווים בין נקודות במקום הקלדת סיסמה – רק מי שיודע לצייר את הציור שהוזן יוכל להשתמש בטלפון.

דוגמה נוספת היא מערכת ההפעלה Windows 8, שם נעשה ניסוי להציג צורה חדשה של סיסמאות: המחשב יציג תמונה על המסך, והמשתמש יצטרך לגעת בנקודות מסוימות לפי הסדר. לדוגמה, ביצירת ה"סיסמה" נוכל לבחור בתמונה של הילדים, ואז לגעת בלחי ימין, בלחי שמאל ובאף של כל אחד מהם. מעכשיו, בכל פעם שנרצה להיכנס לחשבון שלנו במחשב, נצטרך לחזור על רצף הנגיעות שהגדרנו.

איך אתם זוכרים סיסמאות? איך אתם בוחרים אותן? האם יש לכם רעיונות לטריקים שלא נדונו כאן? אשמח לשמוע!

נוב 062011
 

הרשו לי להציג בפניכם את הגיבורות הצנועות של חיינו, העובדות ללא לאות וללא בקשת פרס. בתמורה, אנחנו מתעלמים לגמרי מקיומן, ונזכרים בהן רק כשהן מפסיקות לעבוד – בדרך כלל באשמתנו. גבירותיי ורבותי, הסוללות.

במאמר זה, נלמד כמה כללי תחזוקה לסוללות, שיעניקו להן אורך (ואיכות) חיים, ולנו – שקט נפשי וחיסכון בכיס. אם אתם רוצים לדלג על ההסברים, אתם יכולים לעבור הישר למסקנות.

סוללה לטלפון

מונחים בסיסיים

הסוללות נמצאות בכל מקום: בשעונים, ברכב, בטלפון הסלולרי ובאלחוטי, בשלט של הטלוויזיה, וכמובן – במחשב הנייד ובטאבלט. יש סוללות נטענות ויש כאלה שלא; וכדי להפוך הכל למורכב הרבה יותר, ישנם סוגים שונים של סוללות נטענות: ניקל-קדמיום (עתיקות, אבל עדיין תראו אותן פה ושם), NiMH (אותן תפגשו בדרך-כלל בדמות סוללות אצבע) וליתיום-יון (Lithium-Ion, או בקיצור Li-Ion או לי-יון), הנפוצות היום במכשירים הניידים זוללי האנרגיה: טלפונים סלולריים, מחשבים ניידים וטאבלטים (iPad ודומיו). המכשירים הללו נמצאים אצל רובנו בשימוש יומיומי, ולכן כדאי שנכיר קצת את הסוללות שנותנת להם כח לעבוד כדי שנוכל לטפל בהן היטב, ובתמורה הן יעבדו יותר זמן עבורנו.

לא ניכנס למבנה המולקולרי של סוללות לי-יון, וגם על התאוריה העומדת מאחוריהן אפשר לדלג. את כל אלה תוכלו לקרוא להנאתכם בערך המתאים בוויקיפדיה (ואולי מישהו מכם ירים את הכפפה ויכתוב כבר ערך כזה בעברית). אנחנו נתמקד באורך חיי הסוללה ובטיפול השוטף בה.

מחזור החיים של השימוש בסוללה מוכר לכולנו: טעינה, שימוש (המרוקן את הסוללה, ונקרא בעגה המקצועית "פריקה") ושוב טעינה. כל טעינה "מזקינה" את הסוללה, ולכן, לדוגמה, מחשב נייד חדש יעבוד ארבע שעות אחרי טעינה מלאה, אבל מחשב בן שנתיים ימשוך רק שעה וחצי. אורך החיים של הסוללה הוא מספר מחזורי הטעינה/פריקה (שימוש) שניתן לבצע עם הסוללה לפני שהיא מפסיקה להיות שימושית. מסתבר שלאופן בו אנו טוענים את הסוללה יש השפעה מרחיקת-לכת על אורך החיים שלה – אם נעבוד נכון, הסוללה תשמש אותנו שנים רבות. הנה כמה כללים שכדאי לזכור:

השפעות על הספק הסוללה

השפעת טעינות על הספק הסוללה

השפעת טעינות על הספק הסוללה

הטעינה, המחדשת את חייה של הסוללה, היא גם זו שהורגת אותה באיטיות: אם, לדוגמה, אתם יכולים לשוחח בטלפון החדש שלכם במשך עשר שעות אחרי טעינה מלאה, לאחר כ-200 טעינות תוכלו לשוחח בו כתשע שעות בלבד. זאת הסיבה שמכשירים כמו טלפון סלולרי ומחשב נייד מרגישים "זקנים" אחרי שנתיים: אנחנו מטעינים אותם כל הלילה, אבל נגמר להם הכח אחרי מעט מאוד זמן. עכשיו אנחנו יודעים שהבעיה אינה במכשיר, אלא בסוללה: החליפו אותה, והוא יתנהג כמו חדש.

בגרף ניתן לראות כיצד הספק הסוללות יורד ככל שאנו מרבים לטעון אותן. בניסוי, נלקחו סוללות שהיו כבר בשימוש (ולכן ההספק ההתחלתי שלהן נע בסביבות 88%-94%). ניתן לראות את הירידה בהספק ככל שמספר הטעינות עולה והגרף מתקדם ימינה.

קיים גורם נוסף המשפיע על קצב ירידת ההספק, והוא עומק הפריקה. לא להיבהל, מדובר בגורם פשוט למדי: עד כמה היתה הסוללה מרוקנת כשהתחלנו לטעון אותה. הטבלה הבאה מראה כי אם נטען את הסוללה בכל פעם שמתבצעת פריקה של 10% (כלומר, הסוללה מצביעה על כך שהיא טעונה ב-90%), נוכל לטעון אותה 4700 פעמים לפני שהסוללה תרד להספק של 70% בלבד מההספק המקורי המירבי שלה. לעומת זאת, אם נחכה שהסוללה תתרוקן לגמרי (100% פריקה) לפני שנטען אותה, היא תזדקן למצב של 70% תוך 500 טעינות בלבד.

עומק הפריקה מחזורי פריקה

עומק פריקה של 100%

עומק פריקה של 50%

עומק פריקה של 25%

עומק פריקה של 10%

500

1500

2500

4700

 

בחישוב זריז (עומק פריקה כפול מחזורים), ניתן לראות שפריקה של 50% תיתן לנו אורך חיים מקסימלי, השקול ל-750 טעינות מלאות (טעינה מאפס עד מאה), בעוד שטעינה בכל פעם שהסוללה מגיעה ל-90% (כלומר אחרי פריקה של 10%) תספק לנו שווה-ערך ל-470 טעינות מלאות.

מתח וחום

גורמים נוספים המשפיעים על הזדקנות הסוללה הם מתח הטעינה והטמפרטורה. על המתח אין לנו יותר מדי שליטה – הוא מוגדר על-ידי יצרן המטען, ואין דרך לשנות אותו. הדבר היחיד שאנחנו יכולים לעשות הוא להשתמש במטען אמין שאושר על-ידי היצרן. במקרים בהם הסוללה נטענת דרך חיבור USB (לדוגמה – טלפון הנטען דרך החיבור למחשב), יש לוודא שהכבל תקין ושהמחשב מתוצרת טובה.

על הטמפרטורה יש לנו יותר שליטה, וכאן חשוב לשים לב: אל תתנו לטמפרטורה של המכשיר לעלות על 30 מעלות. טעינה במקום חם (בתוך רכב חונה, לדוגמה) תקצר את חיי הסוללה. זיכרו, שפעולת הטעינה עצמה מייצרת חום. את טמפרטורת הסוללה ניתן לבדוק כיום במספר מכשירים, למרות שברובם היא מתחבאת בתוך מסכי מידע לטכנאים.

עצה נוספת, ששמעתי כבר ממספר מומחים לאנרגיה (ביניהם דייב פרימן, מומחה להספק בחברת Texas Instruments), היא לא לטעון את הסוללה עד הסוף: ככל שהסוללה טעונה יותר, המטען "עובד קשה יותר" כדי להמשיך ולטעון אותה, וכתוצאה מכך נוצר חום. ההמלצות נעות בין טעינה עד 85% אחוזים לבין טעינה עד 90%. בתחום זה, המטען והסוללה עדיין לא מתחממים יותר מדי. בטלפונים יש לעצור את הטעינה ידנית באמצעות ניתוק הטלפון מהמטען; במחשבים ניידים, אפשר לפעמים לבצע זאת באמצעות תוכנה שמגיעה עם המחשב (מחשבי ThinkPad של לנובו, לדוגמה, מגיעים עם תוכנה בשם ThinkPad Power Manager), המאפשרת לקבוע מתי תתחיל ותפסיק ההטענה בהסתמך על אחוזי הסוללה שנותרו.

נייד-נייח

כפי שראינו, הטעינה עצמה יוצרת חום, ולכן כדאי לא לבצע אותה ללא צורך. לדוגמה: אם ברשותנו מחשב נייד, ואנחנו משתמשים בו רוב הזמן בבית או בעבודה כשהוא מחובר לחשמל, המטען מייצר חום המועבר לסוללה, דבר שמקצר את חייה. לכן, במקרה כזה, כדאי להוציא את הסוללה מהמחשב ולהסתמך רק על החשמל מהשקע שבקיר.

עכשיו יש לנו סוללה המנותקת מהמחשב – מה עושים איתה? מחקרים מראים שכדאי להגיע למצב של 40% טעינה ואז לאחסן במקום קריר ויבש. אחסון של סוללה ריקה לגמרי יגרום – ניחשתם נכון – לקיצור חייה.

למקרה הצורך

כפי שכבר שמתם לב, סוללות אינן חפצים עמידים במיוחד. לכן אין טעם לקנות אחת "שתהיה בבית", "על כל צרה שלא תבוא" או מכל סיבה אחרת, פרט לצורך ממשי. שעון החול הקובע את אורך חייה של הסוללה מתחיל לעבוד מרגע צאתה מפס הייצור, ולכן אין טעם לקנות כי אולי נצטרך מתישהו או בגלל שנתקלנו במחיר מציאה. צריכים סוללה עכשיו? קנו. אחרת – חכו עד שתצטרכו.

אם אתם כבר מחפשים סוללה לשימוש מיידי, לכו על סוללה בעלת הספק גבוה. לדוגמה – תשעה במקום שישה תאים בסוללה למחשב נייד, או סוללה בעלת מספר גבוה יותר של mA (מיליאמפר). הסוללה "תחיה" אותו זמן כמו סוללה בעלת הספק נמוך יותר, אבל תיתן לכם יותר כח במהלך חייה.

כוונו את "מד הדלק"

מד סוללה לטלפון חכםלטלפונים, למחשבים ניידים ולשאר צרכני הסוללות ה"כבדים", יש "מד דלק", המציין את אחוזי הסוללה שנשארו. המדים הללו די מדויקים, אבל ייתכנו בהם סטיות מזעריות מהמדידה המדויקת. ככל שנטען את הסוללה יותר, הסטיה הזו עלולה להתגבר. שימו לב – לא מדובר בסוללה ריקה המוצגת כמלאה, אלא בשינויים של מספר אחוזים לכאן או לכאן. כדי לבצע "אתחול" למדים הללו, יש לרוקן את הסוללה עד שהמכשיר אינו מסוגל לפעול עוד באמצעותה. בדרך כלל, מספיק להשאיר את המכשיר דולק ולחכות לכיבוי העצמי. לאחר מכן, יש לטעון את הסוללה עד ל-100%. מד האנרגיה הפנימי יקרא את הנתונים, יכוונן את עצמו ויתן לנו מעכשיו קריאה מדויקת יותר.

לעצה הזו מתלווה אזהרה: אל תרוקנו את הסוללה לגמרי – מארז הסוללה מכיל מחשב מזערי, שצריך חשמל כדי לעבוד. אותו מחשב שולט בטעינה באופן מוחלט, ואם הוא לא עובד – הסוללה לא תיטען. אם הסוללה ריקה עד כדי כך שהמחשב שבתוכה לא מסוגל לפעול ולאפשר לה להיטען, היא אבודה. נכון, יש כאן מלכוד, וכדאי לנו לא להיתקל בו. אם הטלפון שלכם נכבה כי אין לו כבר כח, אל תדליקו אותו שוב כדי לסחוט ממנו עוד כמה שניות של עבודה – אתם מרוקנים את הסוללה מתחת לקו האדום, ואולי לא תוכלו לטעון אותה שוב לעולם.

מסקנות

  • בדרך כלל, יש לטעון את הסוללה לעתים קרובות. היוצא מן הכלל הוא כאשר הסוללה לא תהיה בשימוש במשך זמן ממושך – במקרה כזה, יש לטעון אותה עד ל-40% ולאחסן במקום קריר.
  • הטעינו את הסוללה כשהיא מגיעה ל-50%. הפסיקו את הטעינה כשהיא מגיעה ל-85% (אני טוען את הסוללה מעבר ל-85% רק כאשר אני חושב שאצטרך את מלוא ההספק שלה. לדוגמה – לפני יום טיול שבו אצטרך את 15 האחוזים האחרונים).
  • יש להימנע מפריקה "עמוקה" של הסוללה – כדאי לטעון אותה לפני שהיא מגיעה לאחוזים בודדים.
  • שימרו על הסוללה מפני חום: אל תאחסנו אותה ברכב חונה, אל תשימו את הטלפון שלכם על ה"דשבורד" וגם לא מעל מכשיר חשמלי הפולט חום.
  • יש לאחסן את הסוללה במקום קריר, אבל לא קריר מדי: אין לאחסן סוללות לי-יון במקפיא (בניגוד לעצה העתיקה בנוגע לסוללות אלקליין).
  • אם המחשב הנייד שלכם מחובר רוב הזמן לחשמל, ואם הוא מסוגל לעבוד כשהסוללה לא בתוכו – הוציאו אותה, אחסנו במקום קריר והכניסו רק כשאתם באמת צריכים.
  • מאחר שסוללות לי-יון מתחילות "להתיישן" ברגע ייצורן, אין טעם לקנות אותן רק כדי "שיהיו בבית" או לצורך עתידי כלשהו. בקניית סוללות, שימו לב לתאריך הייצור, ואל תקנו סוללות ישנות, גם אם הן מוצעות לכם במחיר מוזל במיוחד.