מרץ 022015
 

לפני מאמר או שניים הבטחתי לדון במצבי השינה השונים של Windows – הנקראים, אולי כדי לבלבל את האויב, "שינה" ו"מצב שינה". הגיע הזמן לדבר על זה – אנא הצטיידו בכרית ובשמיכה ובואו אחרי.

כיבוי אורות

לא תמיד אנחנו רוצים להשאיר את המחשב פועל. הסיבות לכך רבות ומגוונות: חיסכון בחשמל, קצת שקט מאוושת המאווררים הרעשניים, חושך (אם המחשב ממוקם בחדר שינה) וחשש מהפסקות חשמל (שיכבו את המחשב בדרך הקשה) הן בדרך-כלל הסיבות הראשיות.

לכיבוי המחשב שתי מגרעות עיקריות: מגרעת אחת היא הזמן שלוקח לכבות ולהדליק אותו – וככל שהמחשב שלכם ישן יותר, או שמותקנות עליו תוכנות רבות יותר, הסיכויים לבהיה ארוכה במסך האתחול עולים. אני מכיר די הרבה אנשים שלא מכבים אף פעם את המחשב, כי אם יצטרכו אותו פתאום, יעברו יותר מחמש דקות תמימות מרגע הלחיצה על כפתור ההפעלה ועד לרגע בו יוכלו להתחיל לעבוד.

המגרעת השניה בכיבוי המחשב כרוכה באובדן המצב הנוכחי: כל התוכנות שהפעלנו, החלונות הפתוחים והמשימות שלא הושלמו; אם נכבה את המחשב, נשכח איפה היינו ומה עשינו, ובפעם הבאה נבלה זמן יקר בשחזור המצב המדויק של שולחן העבודה (שני מסמכים פתוחים זה לצד זה, דפדפן פתוח עם ארבעה אתרים טעונים ברקע, מחשבון בהישג יד וכו').

שינה מתוקה

לאור המגרעות של כיבוי מלא, נוספו למערכת ההפעלה ולחומרת המחשב אפשרויות למצב ביניים: מצב בו המחשב לא פועל, אינו מרעיש וחוסך בחשמל מחד, וזמין לעבודה מיידית מאידך. השם הכולל למצבים אלה הוא שינה, והם מחולקים לדרגות שונות. במערכת ההפעלה Windows נתנו להם את השמות הבאים:

שינה (Sleep)

כשתבקשו מהמחשב לעבור למצב זה, הוא יכבה את רוב הרכיבים שלו (כוננים, מאווררים, כרטיס מסך וכל השאר), וישאיר "על אש קטנה" רק את הרכיבים הדרושים כדי לזכור את המצב האחרון: אילו תוכנות עבדו, מה היה תוכנן, וכל המידע הדרוש כדי שכשהמחשב יתעורר, הוא יחזור בדיוק למצב בו היה כשהלך לישון. בזמן שינה, המחשב עדיין צורך מעט חשמל (לדוגמה: כדי להחזיק את מעגלי הזיכרון שלו עובדים). אובדן החשמל בזמן השינה (כתוצאה מניתוק המחשב מהשקע או מהתרוקנות הסוללה במחשב נייד) יגרום לאובדן המצב האחרון, וכשהמחשב יופעל שוב הוא יתייחס לכך כאל התרסקות (כיבוי פתאומי) רגילה.

מצב שינה (Hibernate)

בעברית זה יוצא קצת מוזר: מצב בעל שם כמעט זהה לשם המצב הקודם. באנגלית, המשמעות היא "שנת חורף" (כמו של דובים), או שינה עמוקה. מצב זה דומה מאוד לשינה רגילה, פרט לעובדה שבו המחשב לא צורך חשמל בכלל, וניתן אפילו לנתק אותו מהחשמל. כשנחבר אותו ונדליק, הוא עדיין יצליח לחזור למצבו הקודם.

את הקסם הזה המחשב מבצע באמצעות הדיסק הקשיח: כשתבקשו לעבור למצב שינה עמוקה, המחשב ישמור את תוכן הזיכרון שלו (התוכנות הפועלות כרגע, חלונות פתוחים, נתונים וכל השאר) בדיסק הקשיח, ולאחר מכן יבצע כיבוי מלא. כשתדליקו את המחשב, הוא יקרא את המידע מהדיסק אל הזיכרון, ואז ימשיך בדיוק מהמקום בו הפסיק קודם. כתוצאה מכך, המעבר למצב שינה אורך מספר שניות – הזמן הלוקח למחשב לכתוב את תוכן הזיכרון לדיסק הקשיח. ככל שיש לכם יותר זיכרון ויותר תוכניות פועלות, המעבר יארך יותר זמן – אבל עדיין יהיה מהיר יותר מכיבוי מלא, הדורש מעבר על כל תוכנית ותוכנית וסגירתה. זמן אתחול המחשב (ההדלקה) יהיה דומה – הזמן הדרוש למחשב לקרוא את תוכן הזיכרון מהדיסק הקשיח אל תוך הזיכרון האמיתי; זה יקח מספר שניות, אך עדיין יהיה מהיר יותר מאתחול מלא של המחשב.

שינה היברידית

למרות שלא תוכלו לבחור במצב הזה ישירות, כדאי לדעת עליו. המעבר לשינה מהיר ביותר – המחשב צריך רק לכבות רכיבים וללכת לישון; מצד שני, במצב זה המחשב צורך מעט חשמל, ולכן חשוף לבעיות כמו הפסקת חשמל, או התרוקנות הסוללה במחשב נייד. לעומתו, המעבר למצב שינה (עמוקה) אורך יותר זמן, אך מצד שני הוא הרבה יותר בטוח: המחשב אינו צורך חשמל, ולכן חסין בפני הבעיות שהזכרנו.

במצב ההיברידי, המחשב שומר הכל על הדיסק הקשיח – אבל גם משאיר את החשמל עובד עבור רכיבי הזיכרון. בכך הוא מאפשר התעוררות מהירה, כמעט מיידית – אבל גם אם אירעה הפסקת חשמל או שהסוללה התרוקנה, הוא יוכל לשחזר הכל מתוך הדיסק הקשיח. המצב ההיברידי מתפקד בעצם כמצב שינה (עמוקה) בזמן כיבוי המחשב (אורך מספר שניות), וכשינה (רגילה) בזמן הדלקת המחשב – שניה או שתיים ואתם יכולים להתחיל לעבוד. אם המצב הזה מופעל אצלכם במחשב, בחירה במצב שינה עמוקה תכניס את המחשב לשינה היברידית.

הפרטים הטכניים

בסיום עבודתכם עם המחשב, Windows מציגה בפניכם מגוון אפשרויות: יציאה (Log Off), נעילה (Lock), החלפת משתמש (Switch User), כיבוי (Shut Down), איתחול (Restart), שינה (Sleep) ומצב שינה (Hibernate). האפשרויות הללו מוצגות כתפריטים שונים במערכות השונות (Windows 7 ,Windows 8 ,Classic Shell), אך פועלות באופן זהה.

אפשרויות היציאה מ-Windows בתפריט התחל

אפשרויות היציאה מ-Windows בתפריט התחל

לעתים, אפשרות השינה העמוקה לא תהיה זמינה. במקרה כזה, יש להפעילה גם ברמת החומרה (BIOS) וגם ברמת מערכת ההפעלה (פקודת powercfg), ולכן עדיף להשאיר את ההתעסקות בזה למישהו טכני.

אפשרויות היציאה מ-Windows במסך התחל (Windows 8 ומעלה))

אפשרויות היציאה מ-Windows במסך התחל (Windows 8 ומעלה)

את ההשהיה לפני הירדמות המחשב, כמו גם את האפשרות להפעלת שינה היברידית, תוכלו למצוא בין אפשרויות צריכת חשמל בלוח הבקרה.

איך בוחרים?

נותרנו עם השאלה העיקרית. בעצם, אתם אמורים לדעת עכשיו איך לענות עליה בעצמכם. בכל זאת, הנה מספר טיפים:

כשמדובר במחשב נייד, שינה רגילה מספיקה כל עוד הסוללה לא בסכנת התרוקנות. כדי לבדוק את קצב ריקון הסוללה בזמן שינה, טענו את הסוללה במלואה ותנו למחשב לישון במשך מספר שעות. כך תוכלו לחשב כמה אחוזי סוללה מתרוקנים בשעה, וכמה זמן המחשב יכול לישון מבלי לרוקן את הסוללה כליל. אם המחשב הנייד מחובר למטען, אין לכם בכלל מה לדאוג: הסוללה תטפל בכל הפסקת חשמל, וביתר הזמן תיטען בעצמה.

ברוב המקרים, ניתן לתת גם למחשב נייח לישון שינה רגילה, מאחר שהפסקות חשמל נדירות למדי ברוב אזורי הארץ, רוב ימות השנה. באזורים בעייתיים, או בזמנים בעייתיים (סערות חורפיות או עומסי צריכת חשמל גבוהים במיוחד בקיץ), עדיף להסתמך על מצב שינה עמוקה או שינה היברידית.

אם המחשב אמור לעבוד באופן רציף, אין צורך לתת לו להיכנס למצב שינה כלל. אם אתם מעוניינים באחד ממצבי השינה, כוונו את ההשהיה לפני הכניסה למצב השינה, כך שלא תפריע לכם כשאתם סתם קמים לרגע להתמתח או להכין כוס קפה.

לילה טוב!

דצמ 012014
 

ליל כל הקדושים חלף-עבר (אנחנו היינו עסוקים בהשוואות קבצים, עניין לא פחות חשוב), אבל שמרתי בצד סיפור אימה קטן עבורכם:

יום אחד, באמצע הלילה, מתקשר אלי חבר ואימה עלומה בקולו: "המחשב שלי", התנשם, "הוא חי!"

לאחר שיחת הרגעה ארוכה ושקולה ("תגיד, השתגעת?"), הוא חזר לאיתנו וגולל את הסיפור הבא: ערב אחד, כך סיפר, השכיב כהרגלו את המחשב לישון – בחר באחת מאפשרויות השינה של Windows (הנקראות, באופן הולם אך מוזר קמעה, שינה ומצב שינה – אני מבטיח לדבר על זה בפעם אחרת) ואז יצא בלאט מהחדר וכיבה את האור. לאחר זמן מה, שמע קולות חשודים מן החדר. הוא נכנס וגילה את המחשב ערני מתמיד, פועל ומהמהם.

"אולי שכחתי לכבות אותו", אמר לעצמו, לחץ על כפתור השינה ויצא שוב. הפעם הוא נשאר לעמוד ליד הדלת הכמעט-סגורה, וכך הבחין ברגע בו המחשב סיים את ההכנות לשינה, כבה – ואז נדלק שוב. מעצמו.

הדבר חזר על עצמו – אבל לא באופן קבוע, וזה מה שהפחיד את חברי יותר מכל. לפעמים המחשב התעורר מייד עם תום ההכנות לשינה, לפעמים לא, ולפעמים (הכי מפחיד) הוא התעורר לאחר שמישהו נכנס לחדר המחשב ויצא ממנו – בלי לגעת במחשב עצמו!

"תגיד", אמרתי לחברי בקול של מגרש שדים מוסמך, "האם המודם או הנתב שלך נשארים דולקים כל הזמן? או אולי מחוברים למפצל מתח?"

מרוב תדהמה החבר שלי שכח לרעוד. "מחוברים למפצל. איך ידעת?" לחש.

"ולמפצל הזה יש כפתור הפעלה גדול ואדום?" הוספתי (למען האמת, הגודל והאדמומיות לא היו חשובים לי, אבל הם בהחלט הוסיפו לרושם).

עכשיו הוא כבר היה על הברכיים: "כן, איך ידעת?" זעק.

"זה פשוט מאוד", אמרתי. "המחשב שלך לא נדבק בדיבוק ולא קם לתחיה. הרשת העירה אותו". ואז הסברתי לו הכל.

השכמה רשתית

לא כולם מעוניינים שהמחשב שלהם יהיה כבוי – יש כאלה שרוצים שהוא יישאר ער ודולק כל הזמן; עבורם הומצא כפתור הכיבוי. אחרים מעוניינים במצבי שינה מסוימים, גם הם קיימים בדמות כפתורים שונים. ויש גם קבוצה שלישית, שמעוניינת שהמחשב יהיה כבוי, אבל מוכן להתעורר בכל רגע לפי פקודה מרחוק – והדרך לפקד מרחוק היא דרך הרשת. לכן, כל מחשב כולל אפשרות להערה באמצעות הרשת: תוכלו למצוא אותה ב-BIOS (תוכנת ההפעלה המובנית בחומרה של המחשב) של המחשב שלכם – חפשו שורה בשם Wake On LAN.

יש מחשבים שיתעוררו בכל פעם שחבילת מידע כלשהי עוברת ברשת הביתית או המשרדית; יש כאלה עבורם ההתעוררות תתבצע רק אם הם קיבלו פקודה מפורשת לקום. פקודה זו מכונה "חבילת קסם" (magic packet), והיא מכילה סימנים מזהים שיעירו רק את המחשב אליו היא מכוונת. במקרה של חברי המסכן, הנתב הביתי היה דלוק בלי קשר למצב המחשב, ולכן הרשת היתה פעילה גם כשהמחשב היה כבוי. כפי שחשדתי, המחשב שלו היה מכוון להתעורר מכל סוג של תעבורה ברשת. ביטול של אפשרות Wake On LAN ב-BIOS פתר את בעיית נדודי השינה שלו.

עד הפעם הבאה

לאחר מספר ימים, התקשר אלי שוב החבר. הפעם הוא היה קצת עצבני: יש לו הוכחות, כך טען, לדיבוק או לתופעה על-טבעית אחרת. הלא אני בכבודי ובעצמי תיקנתי את הבעיה הטכנית, ולכן העובדה שהמחשב עדיין מתעורר בלילות ניתנת להסבר על-טבעי בלבד! חיוך השמחה לאיד כמעט גבר על עוויתות הבהלה שעברו בגוו.

לקח לי קצת יותר זמן לשכנע אותו לתת לי לגשת למכשיר המקולל, אבל בכל זאת מצאנו את הבעיה ותיקנו אותה. באיזשהו מקום, היה לי עצוב לשלול ממנו את תחושת הנצחון.

התקן סורר

מסתבר שגם למערכת ההפעלה יכולה להיות יד בהערת המחשב: באמצעות מנהל ההתקנים, ניתן לגשת לתכונות של כרטיס הרשת ולהרשות לו להעיר את המחשב. גם כאן, ניתן להורות לו להתעורר מכל חבילת מידע חולפת, או רק מחבילות קסם ממוענות אישית.

כדי להגיע להגדרות הללו, גשו למנהל ההתקנים, מצאו את קבוצת מתאמי רשת ופתחו אותה. קליק-ימני על מתאם הרשת הסורר, בחירה במאפיינים ומעבר ללשונית Power Management (זוהי הנקודה בה גם מחשב עברי עובר לדבר אנגלית), יציגו בפניכם את האפשרויות לניהול הדלקה וכיבוי של המתאם – ושל המחשב כולו. ודאו שהאפשרות Allow this device to wake the computer אינה מסומנת, ותהיו בטוחים מכל רע.

העלילה מסתבכת

חברי היקר ביטל את כל האפשרויות להערה באמצעות הרשת, וליתר ביטחון התרגל לכבות את הנתב, את המודם וכל מכשיר אחר בבית לפני לכתו לישון. למשך זמן מה, נדמה היה כי השקט שב לשרור במעונו.

…עד לאותו לילה, בו חזר ממסיבה בשעה 3:00 ופגש מחשב ערני ודולק בשלל נורות. הוא זכר את השעה, כי המחשב עשה זאת שוב בלילה שאחריו. ובלילה שלאחר מכן. שוב נקראתי לטקס גירוש שדים, ושוב כל מה שהייתי צריך לעשות הוא לבטל אפשרות.

אירועים מעוררים

מערכת ההפעלה שלנו מבצעת פעולות מסוימות בימים קבועים ובשעות קבועות. לדוגמה, Windows Update מתוכננת לבדוק עדכונים מדי לילה בשעה, ניחשתם, 3:00. יש גם זמנים קבועים למאחה הדיסק, לבדיקת עדכונים למוצרי Google, ועוד ועוד. ומה אם המחשב כבוי בדיוק בזמן הבדיקה? הגדרה מיוחדת באפשרויות צריכת חשמל שבלוח הבקרה גורמת לו להתעורר כדי לבצע את המטלות הללו. כדי לוודא שהמחשב לא יתעורר (הוא יוכל להשלים את המטלות הללו בפעם הבאה שתדליקו אותו), גשו ללוח הבקרה ובחרו באפשרויות צריכת חשמל. לחצו על הקישור שנה הגדרות תוכנית ליד תוכנית צריכת החשמל שלכם (מאוזן, חיסכון או תוכנית אחרת שבחרתם), ותקבלו את חלון אפשרויות צריכת חשמל. פתחו את שינה ואז את אפשר שעוני עצר של התעוררות, ותגיעו לאפשרות להפעיל או לבטל את זמינותם של שעוני העצר הללו. הפכו אותם ללא זמינים, ותזכו ללילות שקטים ונטולי אירועים.

אפילוג

שבועיים לאחר מכן, הטלפון מצלצל באישון ליל: "שומע?", לוחש לי חברי הלחוץ, "אני חושב שיש לי רוח רפאים במקרר. בכל פעם שאני פותח אותו, אני מגלה שהאור דולק".

אוג 282012
 

קיץ. חם. אין כוח לחשוב. מזל שיש מחשב, שיכול לחשוב במקומנו וגם לעזור לנו לכבות את המוח באמצעות סרטים, משחקים ושאר אמצעי בידור שלא דורשים חשיבה מאומצת. אבל פתאום, בלי שום הודעה מוקדמת, הוא קופא. איך אתה מסוגל לקפוא, אנחנו שואלים את גוש המתכת והפלסטיק הדומם, מה כל כך קר בחדר בלתי-מאוורר עם 40 מעלות בצל?

קפוא או רותח?

הביטוי "קפיאה", המתאר מחשב שהפסיק לעבוד פתאום (עם תמונה קבועה או מסך שחור/כחול) ואינו מגיב להוראות מהעכבר ומהמקלדת, קצת מבלבל. מה שקרה למחשב הוא בדיוק ההפך: אפשר לומר אפילו שהוא "רתח", כלומר הגיע לטמפרטורה גבוהה מדי – כתוצאה מפעולה מאומצת היוצרת חום ברכיבים שונים, מכשל במערכת האוורור או בגלל טמפרטורת חדר גבוהה מדי. במצב כזה, נכנסים לפעולה מנגנוני הגנה שונים, מהאטת המהירות ועד להפסקת פעילות מוחלטת, בניסיון לעצור את ההתחממות המזיקה.

מחשב קפוא. לדמויות בתמונה אין קשר למציאות

מחשב קפוא. לדמויות בתמונה אין קשר למציאות

התחממות יתר מסוגלת לקלקל מחשב לחלוטין. אפילו פעולה רציפה בטמפרטורה גבוהה מדי יכולה לגרום לנזק בטווח הארוך: כלל האצבע המקובל בתחום אומר שחריגה של כל עשר מעלות מטמפרטורת העבודה של המעבד (החלק המרכזי במחשב) מקצרת את חייו במחצית. כלומר, אם הגדרות היצרן מציינות טמפרטורת עבודה מומלצת של 35 מעלות וצופות למעבד כעשר שנות חיים, הרי שעבודה בחום של 45 מעלות תקצר את חייו לחמש שנים, ועבודה בטמפרטורה של 55 מעלות תגרום לו לשבוק חיים בגיל שנתיים וחצי בלבד. מה עושים? עוזרים למחשב לקחת אוויר ולהתקרר.

כל חלק במחשב – מהמעבד ועד לדיסק, כולל הזיכרון ואפילו ספק הכוח – מייצר חום תוך כדי פעולה. במחשבים ישנים, החום הנוצר לא היה גבוה במיוחד, ומאוורר שהותקן בספק הכוח שאב את האוויר החם מתוך המארז ופלט אותו מאחורי הקופסה, מפנה מקום לאוויר חדש וקריר שנכנס מחלקו הקדמי. עם העליה בעוצמת המחשוב, גברה גם כמות החום הנוצר על-ידי הרכיבים השונים, וכיום מחשבים מכילים בדרך-כלל מאוורר קדמי, השואב אוויר קר אל תוך המארז; מאוורר פנימי, המורכב מעל למעבד ומקרר אותו בעזרתן של צלעות קירור הצמודות למעבד; מאוורר אחד או שניים עבור הכרטיס הגרפי; מאוורר קטן עבור שבבים מיוחדים על לוח האם; המאוורר המסורתי המובנה בספק הכח, השואב מתוך המארז את האוויר החם שפינו כל המאווררים הקודמים; ולפעמים עוד כמה מאווררים הנוטלים חלק במאמץ הקירור.

לכל הכנפיים המסתובבות הללו יש שתי השלכות: האחת, רעש הנוצר מהדף האוויר ומחיכוך חלקי המאווררים, המתגבר עם הזמן, כאשר המאווררים מזדקנים ומתחילים להרעיש יותר ויותר. בנוסף, המאווררים הללו מושכים אבק וחלקיקים שונים, הנשאבים אל תוך המארז ונתקעים בו, גורמים לחיכוך של רכיבי המאווררים, סותמים את פתחי האוורור וכך יוצרים מחדש את בעיית החום. אל דאגה – יש פתרון!

שקט, מאווררים

מגוון מאווררים למחשב

מגוון מאווררים למחשב

את בעיית הרעש ניתן לפתור מלכתחילה באמצעות בחירה מושכלת במאווררים הנכונים. אפשר לבקש מהמוכר מאווררים באיכות טובה, שיחזיקו מעמד וירעישו פחות. בחלק מהמקרים (לדוגמה, בבחירת המאוורר הקדמי), ניתן גם לבחור במאוורר בעל קוטר גדול יותר, שיסתובב במהירות נמוכה יותר ועדיין יספק זרימת אוויר זהה לזו של מאוורר קטן במהירות סיבוב גבוהה יותר. סיבוב איטי יותר משמעותו חיסכון בחשמל (וביצירת חום), כמו גם ברעש שיוצר הדף האוויר.

ניקיון יסודי

לבעיית האבק יש פתרון נפרד: ניקיון. לפני שאתם ניגשים לקחת סמרטוט ומגב, אספר לכם שכל מה שצריך זה לגרש את האבק מתוך המחשב. הצעד הראשון הוא לקחת שואב אבק ולשאוב את כניסות האוויר של המחשב מבחוץ. האבק שנצמד לכניסות הללו יישאב ויפנה את הדרך לאוויר הצלול שהרכיבים בפנים זקוקים לו.

אבק - מבט מבחוץ

אבק - מבט מבחוץ

הצעד השני הוא לטפל באבק שכבר נכנס למארז ומבלה בין השבבים והלוחות. כאן יש לנקוט במשנה זהירות, מאחר שאנו עלולים לפגוע ברכיבים עדינים. פתיחת המחשב אינה כה קשה ברוב המקרים: ראשית, יש לנתק את כבל החשמל (לא רק לכבות את המחשב!); אנחנו ממש לא מחפשים מכת חשמל או היתקלות במאוורר מסתובב. לאחר מכן, יש לחפש ברגים או אמצעי חיזוק אחרים ולפתוח אותם בעדינות. לאחר הפתיחה נוכל לבדוק כמה אבק מסתובב בתוך המארז: אם יש אבק רב המכסה כרטיסים ולוחות, כדאי לקחת את המחשב למעבדה ולבקש נקיון יסודי. אם נראה שהאבק ניתן להסרה בקלות, אפשר להפעיל שואב אבק ולשאוב אותו. נא לא לשכוח להפעיל גם שיקול דעת – לא לשאוב ליד מחברים ושאר חלקים העלולים להתנתק או להישאב בעצמם, לא להעביר את מברשת השואב על חלקים כאלה ולהיזהר ממגע עם חוטים, כדי שלא יתנתקו או ייקרעו. אל תשכחו לעבור עם השואב על הצד הפנימי של פתחי האוורור, שם תמצאו את שאריות האבק שניקיתם מבחוץ.

מעבד מאובק

מעבד מאובק

יש אנשים הממליצים להשתמש במיכל אוויר דחוס (כמו מטהר אוויר לשירותים, אבל בלי ריח) כדי להוציא אבק ממקומות קשים. אני מעדיף שאיבה על פני נשיפה, מאחר שפרץ האוויר הדחוס יגרום אמנם לאבק להגיח ממקומו, אבל גם יתקע אותו במקום בלתי-נגיש אחר.

 ואם כבר מנקים…

…אולי כדאי לדבר על מספר עצמים נוספים בסביבה שכדאי לנקות מדי פעם. ראשונה היא המקלדת, המשמשת באופן בלתי רשמי כצלוחית לקליטת פירורים שונים, ואוספת ריבה, דבש ושאר מריחות מידיים דביקות. ועוד לא דיברנו על הלכלוכים המגעילים באמת… כדי לנקות את המקלדת, יש לכבות את המחשב (כדי שמקשים שיילחצו לא יגרמו לתוצאות הרות-אסון), ואז להפוך את המקלדת ולנער אותה בעדינות מעל לפח. המהדרין יכולים לשאוב את לוח המקשים (ולהיזהר שאף מקש רופף לא יישאב בטעות). לאחר מכן, אל תשכחו לעבור עם סמרטוט לח (לא רטוב!) על המקשים כדי להסיר את שכבת הלכלוך מהם. אפשר להשתמש בחומר לניקוי חלונות, אבל בכמות קטנה.

האביזר השני בתור הוא כמובן העכבר. כבו את המחשב והעניקו לעכבר ליטוף עם סמרטוט לח (שוב: לא רטוב, אפשר להשתמש בחומר לניקוי חלונות).

את המסך תוכלו לנקות מטביעות אצבעות באמצעות חומר לניקוי עדשות משקפיים. רססו את החומר על מטלית רכה ונגבו בעדינות. הטיפול למסך מתאים גם לטלפונים ולטאבלטים למיניהם. אין לרסס את החומר ישירות על המסך, כדי שלא ינזל עליו, יחלחל דרך החריצים ויעשה שמות ברכיבים האלקטרוניים.

סיימתם? מקלחת קרה (עבורכם, לא עבור המחשב) תצנן אתכם, ומשחק או סרט יעבירו את הזמן עד לחורף.