קח אוויר

קיץ. חם. אין כוח לחשוב. מזל שיש מחשב, שיכול לחשוב במקומנו וגם לעזור לנו לכבות את המוח באמצעות סרטים, משחקים ושאר אמצעי בידור שלא דורשים חשיבה מאומצת. אבל פתאום, בלי שום הודעה מוקדמת, הוא קופא. איך אתה מסוגל לקפוא, אנחנו שואלים את גוש המתכת והפלסטיק הדומם, מה כל כך קר בחדר בלתי-מאוורר עם 40 מעלות בצל?

קפוא או רותח?

הביטוי “קפיאה”, המתאר מחשב שהפסיק לעבוד פתאום (עם תמונה קבועה או מסך שחור/כחול) ואינו מגיב להוראות מהעכבר ומהמקלדת, קצת מבלבל. מה שקרה למחשב הוא בדיוק ההפך: אפשר לומר אפילו שהוא “רתח”, כלומר הגיע לטמפרטורה גבוהה מדי – כתוצאה מפעולה מאומצת היוצרת חום ברכיבים שונים, מכשל במערכת האוורור או בגלל טמפרטורת חדר גבוהה מדי. במצב כזה, נכנסים לפעולה מנגנוני הגנה שונים, מהאטת המהירות ועד להפסקת פעילות מוחלטת, בניסיון לעצור את ההתחממות המזיקה.

מחשב קפוא. לדמויות בתמונה אין קשר למציאות
מחשב קפוא. לדמויות בתמונה אין קשר למציאות

התחממות יתר מסוגלת לקלקל מחשב לחלוטין. אפילו פעולה רציפה בטמפרטורה גבוהה מדי יכולה לגרום לנזק בטווח הארוך: כלל האצבע המקובל בתחום אומר שחריגה של כל עשר מעלות מטמפרטורת העבודה של המעבד (החלק המרכזי במחשב) מקצרת את חייו במחצית. כלומר, אם הגדרות היצרן מציינות טמפרטורת עבודה מומלצת של 35 מעלות וצופות למעבד כעשר שנות חיים, הרי שעבודה בחום של 45 מעלות תקצר את חייו לחמש שנים, ועבודה בטמפרטורה של 55 מעלות תגרום לו לשבוק חיים בגיל שנתיים וחצי בלבד. מה עושים? עוזרים למחשב לקחת אוויר ולהתקרר.

כל חלק במחשב – מהמעבד ועד לדיסק, כולל הזיכרון ואפילו ספק הכוח – מייצר חום תוך כדי פעולה. במחשבים ישנים, החום הנוצר לא היה גבוה במיוחד, ומאוורר שהותקן בספק הכוח שאב את האוויר החם מתוך המארז ופלט אותו מאחורי הקופסה, מפנה מקום לאוויר חדש וקריר שנכנס מחלקו הקדמי. עם העליה בעוצמת המחשוב, גברה גם כמות החום הנוצר על-ידי הרכיבים השונים, וכיום מחשבים מכילים בדרך-כלל מאוורר קדמי, השואב אוויר קר אל תוך המארז; מאוורר פנימי, המורכב מעל למעבד ומקרר אותו בעזרתן של צלעות קירור הצמודות למעבד; מאוורר אחד או שניים עבור הכרטיס הגרפי; מאוורר קטן עבור שבבים מיוחדים על לוח האם; המאוורר המסורתי המובנה בספק הכח, השואב מתוך המארז את האוויר החם שפינו כל המאווררים הקודמים; ולפעמים עוד כמה מאווררים הנוטלים חלק במאמץ הקירור.

לכל הכנפיים המסתובבות הללו יש שתי השלכות: האחת, רעש הנוצר מהדף האוויר ומחיכוך חלקי המאווררים, המתגבר עם הזמן, כאשר המאווררים מזדקנים ומתחילים להרעיש יותר ויותר. בנוסף, המאווררים הללו מושכים אבק וחלקיקים שונים, הנשאבים אל תוך המארז ונתקעים בו, גורמים לחיכוך של רכיבי המאווררים, סותמים את פתחי האוורור וכך יוצרים מחדש את בעיית החום. אל דאגה – יש פתרון!

שקט, מאווררים

מגוון מאווררים למחשב
מגוון מאווררים למחשב

את בעיית הרעש ניתן לפתור מלכתחילה באמצעות בחירה מושכלת במאווררים הנכונים. אפשר לבקש מהמוכר מאווררים באיכות טובה, שיחזיקו מעמד וירעישו פחות. בחלק מהמקרים (לדוגמה, בבחירת המאוורר הקדמי), ניתן גם לבחור במאוורר בעל קוטר גדול יותר, שיסתובב במהירות נמוכה יותר ועדיין יספק זרימת אוויר זהה לזו של מאוורר קטן במהירות סיבוב גבוהה יותר. סיבוב איטי יותר משמעותו חיסכון בחשמל (וביצירת חום), כמו גם ברעש שיוצר הדף האוויר.

ניקיון יסודי

לבעיית האבק יש פתרון נפרד: ניקיון. לפני שאתם ניגשים לקחת סמרטוט ומגב, אספר לכם שכל מה שצריך זה לגרש את האבק מתוך המחשב. הצעד הראשון הוא לקחת שואב אבק ולשאוב את כניסות האוויר של המחשב מבחוץ. האבק שנצמד לכניסות הללו יישאב ויפנה את הדרך לאוויר הצלול שהרכיבים בפנים זקוקים לו.

אבק - מבט מבחוץ
אבק - מבט מבחוץ

הצעד השני הוא לטפל באבק שכבר נכנס למארז ומבלה בין השבבים והלוחות. כאן יש לנקוט במשנה זהירות, מאחר שאנו עלולים לפגוע ברכיבים עדינים. פתיחת המחשב אינה כה קשה ברוב המקרים: ראשית, יש לנתק את כבל החשמל (לא רק לכבות את המחשב!); אנחנו ממש לא מחפשים מכת חשמל או היתקלות במאוורר מסתובב. לאחר מכן, יש לחפש ברגים או אמצעי חיזוק אחרים ולפתוח אותם בעדינות. לאחר הפתיחה נוכל לבדוק כמה אבק מסתובב בתוך המארז: אם יש אבק רב המכסה כרטיסים ולוחות, כדאי לקחת את המחשב למעבדה ולבקש נקיון יסודי. אם נראה שהאבק ניתן להסרה בקלות, אפשר להפעיל שואב אבק ולשאוב אותו. נא לא לשכוח להפעיל גם שיקול דעת – לא לשאוב ליד מחברים ושאר חלקים העלולים להתנתק או להישאב בעצמם, לא להעביר את מברשת השואב על חלקים כאלה ולהיזהר ממגע עם חוטים, כדי שלא יתנתקו או ייקרעו. אל תשכחו לעבור עם השואב על הצד הפנימי של פתחי האוורור, שם תמצאו את שאריות האבק שניקיתם מבחוץ.

מעבד מאובק
מעבד מאובק

יש אנשים הממליצים להשתמש במיכל אוויר דחוס (כמו מטהר אוויר לשירותים, אבל בלי ריח) כדי להוציא אבק ממקומות קשים. אני מעדיף שאיבה על פני נשיפה, מאחר שפרץ האוויר הדחוס יגרום אמנם לאבק להגיח ממקומו, אבל גם יתקע אותו במקום בלתי-נגיש אחר.

 ואם כבר מנקים…

…אולי כדאי לדבר על מספר עצמים נוספים בסביבה שכדאי לנקות מדי פעם. ראשונה היא המקלדת, המשמשת באופן בלתי רשמי כצלוחית לקליטת פירורים שונים, ואוספת ריבה, דבש ושאר מריחות מידיים דביקות. ועוד לא דיברנו על הלכלוכים המגעילים באמת… כדי לנקות את המקלדת, יש לכבות את המחשב (כדי שמקשים שיילחצו לא יגרמו לתוצאות הרות-אסון), ואז להפוך את המקלדת ולנער אותה בעדינות מעל לפח. המהדרין יכולים לשאוב את לוח המקשים (ולהיזהר שאף מקש רופף לא יישאב בטעות). לאחר מכן, אל תשכחו לעבור עם סמרטוט לח (לא רטוב!) על המקשים כדי להסיר את שכבת הלכלוך מהם. אפשר להשתמש בחומר לניקוי חלונות, אבל בכמות קטנה.

האביזר השני בתור הוא כמובן העכבר. כבו את המחשב והעניקו לעכבר ליטוף עם סמרטוט לח (שוב: לא רטוב, אפשר להשתמש בחומר לניקוי חלונות).

את המסך תוכלו לנקות מטביעות אצבעות באמצעות חומר לניקוי עדשות משקפיים. רססו את החומר על מטלית רכה ונגבו בעדינות. הטיפול למסך מתאים גם לטלפונים ולטאבלטים למיניהם. אין לרסס את החומר ישירות על המסך, כדי שלא ינזל עליו, יחלחל דרך החריצים ויעשה שמות ברכיבים האלקטרוניים.

סיימתם? מקלחת קרה (עבורכם, לא עבור המחשב) תצנן אתכם, ומשחק או סרט יעבירו את הזמן עד לחורף.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *